נובמבר אמנם עדיין בעיצומו, אבל מזמן לא עדכנתי את ילקוט הטיולים, וגם לא את ילקוט התרגומים, אז הנה כמה עניינים שליקטתי פה וגם קצת שם. √ דרושים! רוצים לעבוד בפייסבוק? החברה מחפשת מנהל פרויקטים בלוקליזציה, למשרה מלאה במנלו פארק שבקליפורניה. פרטים מלאים ב-Careers at Facebook. √ גם כן חו"ל, אבל אחרת! החלה ההרשמה לתוכנית הרֶזידֶנסי (אין לי מילה … להמשיך לקרוא
כמעט אלפיים מתרגמים, מתורגמנים, עורכים ובעלי חברות תרגום הגיעו השנה לכינוס ה-53 של אגודת המתרגמים האמריקנית (ATA), שהתקיים בסן דייגו בסוף אוקטובר. השתתפתי בעבר בכנסי האגודה גם בסן פרנסיסקו וגם בניו יורק, אך הכינוס הזה היה המוצלח מכולם, משלוש סיבות עיקריות: המיקום, הארגון המופתי וההרצאות המצוינות.
מכירים את השאלונים האלה שהיינו ממלאים פעם (היום זו אפליקציה בפייסבוק) כדי לדעת איזה מקצוע מתאים לנו? אז אם לא הייתי מתרגמת, יכולתי להיות נהגת משאית שחבל על הזמן. אני רק צריכה להתחיל לעשן ולעשות כמה קעקועים רציניים, ואני טימסטרית. בּיג מאמא. אני אוהבת לנהוג במרחבים הפתוחים של אמריקה, אוהבת את השמיים האינסופיים, את הירוק … להמשיך לקרוא
אנחנו, המתרגמים והעורכים, מתלוננים לא פעם שאנחנו שקופים. שלא מעריכים אותנו, שלא משבחים אותנו כשצריך – וגם לא מבקרים אותנו ביקורת עמוקה ומנומקת כשצריך… שלא לדבר על כך ששוכחים לציין את שמנו, כאילו שהספר "היתרגם" מעצמו. וזה נכון. מה שנקרא "הציבור הרחב" אפילו לא מבין בדרך כלל מה בעצם עושה מתרגם או עורך. כולנו נתקלנו … להמשיך לקרוא
בפוסט על ספריות ועל בולוניה, הזמנתי אתכם לשלוח לי המלצות על ספריות נוספות שביקרתן בהן ברחבי העולם. קרן נייזר, חברה, מתרגמת, עו"ד ואימא עסוקה, הרימה את הכפפה ושלחה לי מזממממממן את ההמלצה שלה, אבל אני הייתי בלוגרית רעה, נרדמתי בשמירה או איך שלא תקראו לזה. בפוסט הקודם התנצלתי, והבטחתי לפרוע חובות, אז הנה החוב הראשון שלי, … להמשיך לקרוא
שוב הזנחתי אתכם, קוראים יקרים, פשוט כי אין לי זמן לכתוב. אני עסוקה עד מעל לראש בעבודה שוטפת, וגם התחלתי לעסוק בכתיבת תוכן (האמת, אני לא סובלת את המושג הזה, כי איזו כתיבה היא חסרת תוכן? למרות שאולי גם זה אפשרי) – אני כותבת באנגלית לאתר אינטרנט של חברה גדולה שלא אזכיר את שמה, על … להמשיך לקרוא
נתחיל עם המיוחל (או עם המיוחלת) שלכם… שאלתם, תמהתם, ביקשתם במייל פרטי שהספר ייצא במהרה בימינו, והנה הגיע הרגע שכולכם חיכיתם לו (כולל אימא שלי וכמה מחברותיי הטובות ביותר). הנסיך המשורר מאת קתלין מקגואן רואה אור ממש בימים אלה.
גם היום באמתחתנו קצת מפה וקצת משם, כמה אייטמים משעשעים, אחרים עצובים, וגם כמה מחכימים. אה, וגם אטימולוגיה לקינוח. נתחיל עם מוקס, אחד הטובים שלו בכל הזמנים: