את הפוסט הזה התכוונתי לפרסם בסופו של שבוע הספר, כתרופת נגד לפוסט הקודם על מצבה העגום של הספרות ועל התשלום הזעום שמרשות לעצמן להציע הוצאות ספרים מסוימות… כמובן שבסוף הכריע עומס העבודה, ולכן קבלו את הפוסט באיחור אופנתי של שבועיים. מתנצלת בפני מי שכבר קרא את זה בפייס ובטוויטר, אבל הכתבה פורסמה שוב בגרסתה המקוונת, הפעם במקור ראשון, ועל רגע כזה של נחת פשוט אי-אפשר לוותר.
אז הנה הפסקאות הראשונות של הביקורת על "ים של פרגים" מאת לב ארן. הכתבה פורסמה לראשונה במעריב (תודה שוב למרב ששלחה לי גזיר עיתון וירטואלי), ובשישי האחרון גם במקור ראשון (תודה לשי סנדיק ששלח לי את הכתבה המלאה).
כשאמיטב גוש יקבל את פרס נובל לספרות, תנשום המתרגמת אינגה מיכאלי לרווחה. הספרים של גוש יֵצאו מחדש, ומיכאלי תשמח שלמרות השכר הצנוע שקיבלה מן ההוצאה עבור התרגום של "ים של פרגים" היא טרחה לתרגם את הספר בצורה ראויה.
בדמיוני היא תאמר לעצמה: היה לי פיתוי לא קטן לעגל פינות עם הספר הבלתי אפשרי הזה, ואיזה בלגן היה לפרק ולהרכיב את מילון המונחים הבלתי אפשרי עוד יותר, העוסק במונחים ימיים הודיים מהמאות הקודמות ובהשפעתם על השפות המודרניות; ואיזה כיף שהספר חוזר לחנויות עם התווית "חתן פרס נובל", ואין לי שום כיווץ של בושה בבטן. כך, בדמיוני, מיכאלי היא הצדיק שרואה בהיכנסו לעולם הבא את ההימלאיה של היצר הרע שהצליח להתגבר עליו בחייו בעולם הזה.
למה מיכאלי נכנסה לפרויקט התרגום המורכב הזה איני יודע…
אני אגיד לכם למה: א) כי אני אוהבת אתגרים. ב) כי אני מטבעי קצת נמהרת. קודם אני קופצת למים, ואח"כ תוהה למה לא למדתי לשחות. ג) כי בשביל לצאת צדיקה היה שווה לעבור את כל הבלגאן הזה.
ולידיעת הוצאת אופוס, עוד משפט אחד מהביקורת (הספר השני בסדרה כבר ראה אור באנגלית, אגב):
תרגום סיפורה של האיביס הוא תרומה נכבדה לתרבות העברית וזו תגדל עוד יותר אם גם שני הספרים הבאים בטרילוגיה יתורגמו, בחרדת הקודש הראויה.
הספינה Star of India, בנמל של סן דייגו
אחרי רגע כזה של נחת מותר לי לנוח קצת על זרי הדפנה, נכון? אז ביום שלישי בבוקר אני נוסעת לטיול ראשון ברומניה, בהזמנת משרד התיירות הרומני ובסיועה של הוצאת העולם. אעדכן מהשטח בפייסבוק ובטוויטר ואשתדל לכתוב גם כאן.
Ne vedem mai târziu*
*תורגם לרומנית בגוגל טרנסלייט אז אל תסמכו על המילה שלי
בּלוֹגלוֹבּלי 
יישר כוח!
פורסם ע"י Inbal Saggiv | 30 ביוני 2013, 13:26כל הכבוד, שינעמו לך זרי הדפנה – אכן מגיע לך.
פורסם ע"י Sara Mani-langfus | 30 ביוני 2013, 15:48תודה, תודה!
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 1 ביולי 2013, 11:29היי אינגה,
ראשית – סחתיין. לא קראתי את "ים של פרגים" אבל מהיכרות עם ספרים אחרים פרי תרגומך (?) – בהחלט מגיע לך.
ועתה אני מבקשת להעלות בפנייך סוגיה. מקווה שהתגובה תגיע ליעדה אע"פ שאני מגיבה חודשיים לאחר הפרסום המקורי.
בשבועות האחרונים אני מנסה לתרגם (בחובבנות מוחלטת, כמובן) סיפורים מתוך Kissing the Witch של Emma Donoghue. כל סיפור שם מסופר מנקודת מבטה של דמות אחרת, וישנו סיפור שכתוב מפיה של ילדה צעירה ממעמד נמוך. הוא כתוב באופן לא תקין בכוונה – משפטים קצרים במיוחד, אין מילות גוף, חסר מה שמכונה אצלנו "מיליות חיבור" (ב-, ל-, מ-…) וה"א הידיעה… אבל זו לא עילגות, זה סגנון ספציפי שמשמש גם לאפיון הדמות הזו.
ואני הקטנה שוברת את הראש איך לעזאזל לתרגם את זה. אם פשוט מתרגמים מילה במילה זה יוצא ממש גרוע, ואני מתלבטת מה אפשר לעשות שיהיה גם לא מאולץ, גם ברור, גם מספיק מובחן כמו במקור וגם הגיוני. ומצד שני לא לכתוב את זה מחדש עם עיוות-סגנוני שמתאים לעברית.
תהיתי אם נתקלת אי פעם במשהו דומה, ואיך התמודדת איתו.
פורסם ע"י galisemicolon | 22 באוגוסט 2013, 0:43היי גלי (?; לא חתמת אז אני מנחשת מהכינוי),
קודם כל תודה רבה 🙂
שנית. כן, בהחלט נתקלתי בדברים כאלה הרבה. גם בספר ים של פרגים, אגב. את מוזמנת לקרוא למשל את הפוסט "דבר המתרגמת" (בעמוד הראשי למטה, בפוסטים הקבועים), שם הסברתי קצת איך ניסיתי לבדל בין "השפה" של כל אחת מהדמויות.
משהו דומה היה לי גם בספר "העולם המוכר" של אדוארד פ. ג'ונס, שם יש הבדל לא רק בין בעלי האחוזות הלבנים לבין העבדים השחורים, אלא הבדלי משלב גם בין השחורים עצמם וגם בין הלבנים עצמם… לכל אחד היו ניואנסים ייחודיים משלו.
באמת צריך להתמודד עם זה ברגישות כדי להישמע גם בעברית טבעי ולא מאולץ, אבל יש דרכים לעשות את זה. את מוזמנת להביא פה כמה משפטים ואני או מתרגמים אחרים שיקראו את הפוסט ננסה להעלות אפשרויות.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 22 באוגוסט 2013, 13:01