נתחיל עם המיוחל (או עם המיוחלת) שלכם… שאלתם, תמהתם, ביקשתם במייל פרטי שהספר ייצא במהרה בימינו, והנה הגיע הרגע שכולכם חיכיתם לו (כולל אימא שלי וכמה מחברותיי הטובות ביותר). הנסיך המשורר מאת קתלין מקגואן רואה אור ממש בימים אלה.
הספר השלישי והאחרון בסדרת "שושלת המגדלית" עוסק הפעם בצד הגברי של השושלת, מתמקד בלורנצו המפואר ומוקדש לאחת הערים ולאחת התקופות האהובות עליי בהיסטוריה – פירנצה של ימי הרנסאנס. אני מתכננת לכתוב עליו פוסט ארוך יותר בימים הקרובים… בינתיים, הנה מה שכתוב בתחת של הספר.
"תעלומת הבשורה החדשה של ישו, שעומדת במרכזה של יצירה מאת האמריקנית מורין פסקל, מערערת את יסודות הכנסייה הקתולית ומאלצת את מורין לנסוע לפירנצה. שם היא נפגשת עם המורה הרוחני שלה, דסטינו, ועם חבריה, ויחד הם חוקרים את תולדותיו של אחד מגדולי הנסיכים המשוררים: לורנצו דה מֵדיצ'י, אבי הרנסנס האיטלקי.
מורין מפענחת את הרמזים המסתתרים ביצירות המופת שציירו עמיתיו של לורנצו המפואר: דונאטלו, בוטיצ'לי ומיכלאנג'לו, וחושפת סודות הקשורים לאגדת לוֹנגינוּס גאיוּס, הקנטוריון הרומאי שפצע בחניתו את ישו הצלוב. הייתכן שאותו לונגינוס גאיוס, החייל שנידון לחיות לנצח, הוא אדם המוכר לה היטב? הייתכן ש"חנית הגורל" — האוצר שאפילו היטלר חיפש — היא המפתח לגורלו של ברנז'ה, אהובהּ משכבר הימים? מה יגבר על מה: התככים והרֶשע או האהבה והידע? כמיטב המסורת של קתלין מקגואן, הנסיך המשורר הוא רומן מתח מהודק, עשיר בתובנות בתחומי האמנות, האדריכלות וההיסטוריה."
ונעבור לספר המיוחל שלי… תרגום חדש של כמעיין המתגבר מאת איין ראנד, שיוצא במקביל לתרגום חדש של מרד הנפילים (תרגמה: יעל סלע-שפירו). עדיין לא הצלחתי לשים את ידי על העטיפה שלו, אז הנה שתי האפשרויות שהציעה ההוצאה במשאל קטן שערכה בפייסבוק לא מזמן. מעניין באמת איזו עטיפה נבחרה בסופו של דבר.
גם על הספר הזה אני מתכננת לכתוב פוסט ארוך יותר – למה צריך תרגום חדש? מה השתנה הלילה הזה? ואיך היתה עבורי הקריאה המעמיקה יותר בספר אחרי כל כך הרבה שנים?
שני הספרים ראו אור בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ואת שניהם ערכה רנה גרינוולד הנפלאה. מקווה שתיהנו לקרוא אותם, ואל תשכחו לספר לי איך היה.
מזל טוב! לרגע אחד לבי קצת נחמץ כשראיתי את הספר השני. בעיני התפיסות של איין ראנד הרות אסון. אבל מעניין, יכול להיות שתרגום חדש ומעולה שלה, יביא לדיון מעניין בהקשר הזה. מחכה לפוסט שלך.
אינגה, התרגום שלך נפלא בוודאי ואשמח לקרוא מה שתכתבי עליו. חוץ מזה, דנה, שמחתי לקרוא מה שכתבת. היית לי לפה (או למקלדת) בטרם שהספקתי לנסח תגובה ראויה.
תודה, יקירותיי, אני מאוד מקווה שייווצר דיון פורה ואשמח לשמוע את הביקורת שלכן.
וואו, איזה כיף – בין שניהם יש קו מקשר – שניהם קשורים לאדריכלות, ודרכה לשאיפות לגדולה, לרצון לפרוץ גבולות, לשיר שיר הלל לרוח האדם. מרתק. אקרא בוודאי.
תודה, מיאל'ה… לא חשבתי על זה, ואת צודקת מאוד.
קראתי בגיל העשרה, היה לי נקודת התייחסות בגישתי לחיים, הצטערתי שכבר תורגם, והנה – תרגום חדש! מחכה בקוצר רוח ומחכה בקוצר רוח גדול עוד יותר לפוסט שלך על התהליך. אגב, כמה זמן עבדת עליו?
מירי
תודה מירי. עבדתי על הספר הרבה יותר משנה, אבל עשיתי תוך כדי גם הרבה דברים אחרים.