בפוסט הקודם הבטחתי לספר לכם על ההרצאה של ד"ר נועם אורדן, שעובד בגוגל ועושה את הפוסט דוקטורט שלו בחוג למדעי המחשב, אבל את הדוקטורט כתב בהנחייתה של פרופ' מרים שלזינגר, בנושא גישות חיוביות לחקר טקסטים מתורגמים.
ההרצאה שלו עסקה באינטואיציות לשוניות וממצאים אמפיריים – על קורפוסים ממחושבים בשירות המתרגם וחוקר התרגום. לצערי, בגלל שינויים של הרגע האחרון בסדר המרצים, פספסתי את המחצית הראשונה של ההרצאה, אבל נועם שלח לי את המצגת שלו כך שהשלמתי פערים. על כל פנים, נכנסתי להרצאה באמצע, ולשמחתי הרבה זיהיתי במצגת כמה שורות מתוך ספר שתרגמתי (ילד הסוסים מאת רופרט אייזקסון, הוצאת מודן). אם אתם תוהים איך זיהיתי קטעי שורות קצרים כל כך, זה בזכות שמות הדמויות והמקומות.
גם אני, כמו מתרגמים אחרים, תרמתי לקורפוס של נועם אחדים מהספרים שתרגמתי (מקור מול תרגום), וכפי שהוא הראה בהרצאה, קורפוסים גדולים שכאלה יכולים לעזור למתרגמים ולחוקרים (או לגוגל?) לאתר למשל דרכי התמודדות עם מחסרים (כמו המילה דווקא). בעזרת הקורפוס אפשר לחפש קולוקציות, ולבדוק לאיזו מילים מתחברת המילה דווקא – נועם הראה שהצירוף "דווקא כן", לדוגמה, רווח יותר מהצירוף "דווקא לא".
כמו כן, הציג נועם מקרה מבחן של מילים בבניין התפעל ובמשקל התקטלות, מילים כמו התחזקות, השתנות, התעשרות – שמייצגות בעברית תהליך של שינוי (The process of Verb-ing). בקורפוסים גדולים (של 750 אלף מילה) הוא גילה שהמשקל התקטלות מופיע 2991 פעמים בטקסטים שהם עברית מקור, ו-1488 פעמים בטקסטים שתורגמו מאנגלית לעברית. לעומת זאת, כשבדק איך תורגם המשקל התקטלות לאנגלית בקורפוס דו לשוני של 230 אלף מילה, גילה שהמשקל תורגם רק פעם אחת! ל-The process of Verb-ing.
אז מה עשו המתרגמים לאנגלית עם מילה כמו התייעלות, לדוגמה? הם בחרו בתרגום שמצמצם את השדה הסמנטי של המקור:
| מקור | תרגום | |
| 1 | אינו מקיים את הבטחתו להגיש תוכנית התייעלות | Not fulfilling its promise to submit a streamlining plan |
| 2 | התייעלות תביא ביטחון | Efficiency is good for security |
| 3 | לכפות על צה"ל את יישום תוכנית ההתייעלות | Impose a cost-saving plan on the IDF |
| 4 | אחת הדרכים החשובות להתייעלות היא העלאת גיל הפרישה מצבא הקבע, העומד כיום על 42. | One of the most important measures that could be implemented is raising the retirement age of career soldiers , which today is 42. |
נכון שזה מרתק?
ביום השלישי הרצתה גם חברתי יעל סלע שפירו על איך למצוא עבודה בתרגום ספרותי. ההרצאות של יעל תמיד מצוינות, אבל אני כבר מצאתי עבודה בתרגום ספרותי אז אתם מוזמנים לקרוא את המצגת המשוכללת בבלוג שלה, במקום שאכביר במילים. במובנים רבים, הרצאתה של יעל משיקה להרצאה שלי, כל ההתחלות קשות (או למה צריך נייר ורוד), אז גרֵייט מַיינדס וכו' (צניעות זו תכונה חשובה).
היו כמובן עוד המון הרצאות מעניינות, אבל עליהן תוכלו לקרוא גם אצל צביה לוין, אצל יעל כהנא ואצל ליאור בצר.
ולסיכום הפוסט הזה, הרשו לי לומר כמה מילים על ההרצאה שלי, ביום השני של הכינוס. בזמנו כתבתי פוסט בשם טיפים להרצאה מוצלחת, אבל כנראה שיש לי עוד מה ללמוד אז הנה לכם עוד טיפ: תשתמשו תמיד במחשב שלכם כשאתם מרצים. עבדתי על תיקונים למצגת עד הרגע האחרון, מתוך כוונה לחבר לברקו את המחשב שלי, ובסוף השתמשתי במחשב שהיה במקום ומסתבר שלא שמרתי בדיסק-און-קי את המצגת בגרסתה האחרונה. יופי, אינגה. וחוץ מזה, מחשבים זרים אף פעם לא מתנהגים יפה כמו המחשב שלכם, במיוחד כשאתם לחוצים. ייאמר לזכותי (כאמור, צניעות זו תכונה חשובה) שלא איבדתי את העשתונות והמשכתי בהרצאה כמעט כאילו לא קרה כלום. בסוף גם אמרו לי רבים שנהנו מאוד, אז מה זה משנה שאני הרגשתי כאילו עבר עליי מכבש.
נתתי הרצאה דומה לזו שכבר הרציתי בעבר באירוע של האגודה, אבל הפעם התמקדתי בפחות ספרים. כרגיל, המצגת בנויה בראשי פרקים בלבד וקשה להבין ממנה את כל מה שאמרתי בעל פה, אבל תוכלו להתרשם מכמה מהבחירות שלי, ויש בסוף גם כמה קטעים מתוך ים של פרגים. על הספר ועל המכשלות המיוחדות שנתקלתי בהן במהלך התרגום תוכלו לקרוא גם בפוסט דבר המתרגמת.
תודה מיוחדת לנועם אורדן, ששלח לי את המצגת שלו, ותודה מקרב לב גם לכל מי שניגש אליי אחרי ההרצאה כדי להאיר, להעיר ולברך. תודה מיוחדת לצביה, שנתנה לי את הרעיון לשנות את הכינוי Circuit לקצר (במקום חשמלצ'יק הדי עלוב). תיהנו…
טוב, כנראה שוורדפרס השתגע. הפונטים החליטו לעשות מה שבא להם, ולמרות מאמציי הכנים לא הצלחתי להטמיע כאן את המצגת, אז אתם מוזמנים להציץ בה בקישור הבא: מתרגם ללא חת. כדי ליהנות ממנה במלואה, אתם מוזמנים לעיין גם בכריסטומתיה שמצורפת לספר "ים של פרגים", בגרסתה המקורית באנגלית (היא נמצאת גם באינטרנט כך שאני לא חושפת פה סודות), ולקרוא את הקטעים המצורפים מתוך התרגום שלי: קטע ב' וקטע ד'.
ולסיכום, בספר יש כמעט 300 הערות סיום (כולן לקוחות מתוך הכריסטומתיה); אז הנה אחת שמובאת כאן לפניכם כיוון שהיא עוסקת בנו, המתרגמים.
בּלוֹגלוֹבּלי 
עד כמה שידוע לי, מקור המילה מתורגמן קדום יותר – מהשפה האכדית, "תרגמנום".
פורסם ע"י נרי סבנייה | 4 במרץ 2012, 16:22בהחלט ייתכן, אבל על התחקיר לכל ההערות בספר היה אחראי הסופר, Thank God :-).
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 4 במרץ 2012, 16:28אכן, תודה לאל. יש דברים שאנחנו לא מוכרחים לעשות!
פורסם ע"י נרי סבנייה | 4 במרץ 2012, 16:30