אתם קוראים...
על ספרות וספרים, על תרגום ועריכה

דבר המתרגמת (ים של פרגים / אמיטב גוש)

לראשונה בקריירה שלי כמתרגמת ספרות, הוספתי את דבר המתרגמת לספר שתרגמתי – ים של פרגים מאת אמיטב גוש, שיראה אור בחודשים הקרובים בהוצאת אופוס. אני נורא מתרגשת, ומלאה חשש, ומקווה שהספר והתרגום יתקבלו באהבה. בינתיים, קיבלתי אישור מההוצאה* לפרסם בבלוג את הדברים שכתבתי. הריהם לפניכם. Go easy on me…

כל מתרגם נדרש במסגרת עבודתו לעמוד בפני אתגרים של גישור בין תרבויות, על אחת כמה וכמה כשמדובר בתרבות רחוקה וזרה כמו התרבות ההודית בתקופה הקולוניאלית –  שיש לה ניחוחות, צבעים, מאכלים, מלבושים, טקסים ומנהגים משלה. ניגשתי לספר הזה בידיעה שצפוי לי אתגר לא קטן, אבל לא היה לי מושג שהוא יהיה כפול ומכופל.

נתחיל מהחלק הקל. להלן רק שניים מהאתגרים שעמדו בפניי, כשבאתי לצקת תרבות זרה לתבנית שתהיה מובנת לקורא ישראלי בן ימינו:

  • קטעים שלמים המתמקדים במסחר באופיום – כולל תיאור מדוקדק של המפעל על כליו, עובדיו ושיטות העבודה בו;
  • אינספור מונחים מתחום הימאות, תחום שבין כה וכה לוקה בחסר בעברית, כולל פסקה שכולה סוגים שונים של ספינות, של סירות ושל כלי שיט אחרים ששטים בהוּגלי.

איך מתמודדים עם אתגרים כאלה? כפי שיאמר לכם כל מתרגם, חוקרים הרבה, בודקים המון, מאלתרים מעט ובעיקר מתפשרים.

עם זאת, האתגר האמיתי שעמד בפניי קשור למאפיין אחר ובולט מאוד בים של פרגים: זה ספר שעוסק בשפה. במה זה בא לידי ביטוי?

  • בקשת שלמה של ניבים ומשלבים. רבות מהדמויות בספר מדברות, במידה כזו או אחרת, בשפה שהיא יציר כלאיים בין אנגלית להינדית ולשפות אחרות. בסעיף הבא עוד ארחיב על כך.

Photo: David Shankbone

השפה המיוחדת הזו היא אחד הכלים ששימשו את אמיטב גוש בבואו לעצב את הדמויות שלו ולהבחין ביניהן. יש היגיון פנימי בסגנון ובמשלב הדיבור של כל דמות, וגם בתרגום לעברית ניסיתי להעביר משהו מהניחוח המיוחד הזה. השכבה הבריטית השלטת, לדוגמה, מדברת אנגלית נאה (מי יותר ומי פחות), אלא שזו מתובלת בנדיבות רבה במילים ובמונחים מההינדית ומשפות אחרות. כך, לדוגמה, אומרת גברת בּוּרנאם בתרגום לעברית: "מר בּורנאם ביקש טוּמאשֶר מיוחד. זה לכבודו של הקברניט צ'ילינגווּרת, שהגיע זה עתה מקנטון." הגוֹמוּסטָה, מנהל החשבונות ההודי של מר בּוּרנאם, לעומת זאת, מדבר אנגלית שמנסה להיות מליצית, אבל נשמעת בעיקר מגוחכת (ובתרגום לעברית:"שקלתי בכובד ראשים"). מאתגרים במיוחד היו הלסקארים, יורדי-הים שפיתחו לעצמם שפת פידג'ין מיוחדת במינה. איש אינו מגלם זאת טוב יותר מסֶראנג עלי, בעיקר בשיחותיו עם זאקרי, אמריקאי צעיר והגיבור הראשי. הנה קטע מדבריו:

"ואיפה למדת לדבר ככה?"

"באונייה," ענה לו האיש. "בצד של הסין. ג'למן יאנקי לימד מדבר ככה-ככה. בְּגם קַצינים כמו מאלוּם זיקרי."

"אנְלא קצין," תיקן אותו זאקרי. "עליתי לאונייה בתור נגר."

"לא משנה," ענה לו הסֶראנג בנימה ותרנית ופטרונית. "לא משנה בכלל-בכלל. מאלוּם זיקרי להיות ג'למן יופי-יופי. תגידה לי: תפסתי אישה כבר?"

"לא, עוד לא." זאקרי צחק. "ומה איתך? סֶראנג עלי תפסתי אישה?"

"סֶראנג עלי אישה מתה," השיב לו זה. "בֶּמֶת-בֶּמֶת, עולה גן עדן. מתי רוצה, סֶראנג עלי תופסת עוד אישה…"

כמו במקור, גם בתרגום, סגנון הדיבור של הלסקארים מבוסס מצד אחד על עיוותן של מילים משפות שונות ויצירת שפה חדשה לגמרי (מילים כמו "מאלוּם", דהיינו "קצין"), ומנגד על שפה עילגת המתאפיינת בכפלי-מילים, בעירוב בין גוף ראשון לשני ועוד.

  • וזה מוביל אותי אל האתגר הגדול מכולם: הכריסטומתיה, מילון המונחים הארוך והמקיף שבסוף הספר. את הכריסטומתיה חיבר כביכול הראג'ה ניל רטאן, אחת הדמויות המרכזיות בספר, ובה מוסבר מקורן של מילים רבות שנכנסו זה מכבר לאנגלית – מההינדית ומשפות אחרות בתת-היבשת. כל המילים והביטויים שבכריסטומתיה משובצים גם בספר לכל אורכו.

כמה אפשרויות עמדו בפניי: יכולתי להתעלם מהכריסטומתיה (שאיננה מופיעה, אגב, בכמה מהמהדורות הדיגיטליות של הספר), או לתרגם אותה כמות שהיא, כמילון מונחים נפרד לחלוטין. בספר עצמו יכולתי להנהיר ביטויים רבים או לתרגם כפשוטן את שלל המילים: במקום להשתמש במילה לסקארים (lascars), למשל, יכולתי לכתוב "מלחים" – אלא שאז הייתי מאבדת חלק נכבד מהניחוח המיוחד של התרבות הזרה, והיא הרי פרוטגוניסט בפני עצמו בסאגה הזאת שטווה אמיטב גוש. מצד שני, אילו הייתי מתעתקת כל ביטוי וכל מילה – למשל דאמקאוּ ובּארנשוּט (מילים שנכנסו, כאמור, לשפה האנגלית) – בלי לספק הסבר כלשהו (חוץ ממילון נפרד בסוף הספר), הייתי חוטאת לקוראי העברית שלא היו מבינים דבר וחצי דבר מהדיאלוגים הנפלאים והססגוניים שבספר.

לאחר התלבטויות רבות החלטתי להשתמש בשפה הציורית שבמקור, אך לסמן כל מילה וכל ביטוי כהערת סיום (במופע הראשון בלבד). למעשה, פירקתי והרכבתי מחדש את מילון המונחים שבסוף הספר: שלא כמו במקור, הערכים אינם מסודרים על-פי סדר האלפבית, וההסברים לכל מילה משובצים בטקסט כהערות סיום. כך תעמוד לרשותכם, הקוראים, אפשרות הבחירה: תוכלו לקרוא את הספר בשטף, בלי להציץ בכריסטומתיה; או שתוכלו להיעזר בהערות הסיום המחכימות והמשעשעות, שיעשירו את חוויית הקריאה שלכם, אך יחד עם זה גם יאטו אותה.

התלבטות נוספת, שלי ושל העורכת, הייתה אם להשתמש בסיומת הרבים בלועזית (קווֹדיז), או בסיומת העברית (קוּלים ולסקארים). לאחר התחבטויות רבות הוספנו את הסיומת העברית למונחים החוזרים על עצמם לכל אורך הספר, ובמקומות אחרים השארנו את הסיומת הלועזית בתעתיק עברי – שהרי הספר כולו הוא שעטנז בין עברית ללועזית, ששילבתי במלאכותיות מסוימת בתוך הטקסט המתורגם. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות מקרב לב לחמוטל לוין, שערכה את הספר ברגישות רבה וידעה להעיר ולתקן ולהשחיז את הטקסט במקומות שצריך, ומצד שני לפרגן במקומות אחרים.

נהוג לומר שהתרגום הוא מעשה בגידה (Traduttore, tradittore), והיה זה ביאליק שאמר שתרגום מעצם טבעו הוא נשיקה מבעד למטפחת. מניסיוני במלאכת התרגום ובהוראת התרגום אני מודעת לכך שתרגום הוא בעיקר סובייקטיבי – תמיד יהיו כאלה שיאהבו אותו ואחרים שלא – ועל כן כל בחירה טומנת בחובה סכנה (כמו שאומרים באנגלית – Damned if you do and damned if you don't). לא נותר לי אלא להסביר כי הבחירות שבחרתי הן מושכלות, תוצאה של התחבטויות ושל שיקול דעת, ולקוות שמעשה הבגידה לא יורגש (כמעט), או שהנשיקה תיעשה מבעד למטפחת דקיקה במיוחד.

* תודה לצילה ובעיקר לגיל תגר, מנכ"ל ההוצאה.

 

לקריאה נוספת –

A pukka old pishpash – ביקורת מעניינת ומאירת-עיניים שפורסמה בטלגרף

Sea of Poppies by Amitav Ghosh – ביקורת בסאנדיי טיימס (כפי שתוכלו לקרוא בסוף הביקורת, גם האנגלים התקשו לעקוב אחר נפתולי השפה בספר)

מודעות פרסומת

דיון

18 מחשבות על “דבר המתרגמת (ים של פרגים / אמיטב גוש)

  1. הנה תגובה של צביקה א. שעדיין לא מצליח להיכנס לבלוג ולהגיב בעצמו. תודה, צביקה!

    קראתי את "דבר המתרגמת" שלך בהנאה מרובה, אף כי לא קראתי את הספר (במקור או בתרגום).
    המאמר הזה שלך הוא יצירה יפה, שאפשר ללמוד ממנה מעט מן ההתלבטויות ומן ההתחבטויות שעובר המתרגם בעבודתו (לדעתי, בכל עבודותיו, אם במידה מעטה ואם במידה רבה). העובדה שכל אלה מקורם בייחוד של תרבויות הודו, רק מוסיפה נופך נוסף שמעשיר את היצירה. נדמה לי, שמוטב היה שהמתרגמים ינהגו כמוך, ויוסיפו את דברם – אם כי יש לי ספק אם כל הוצאות הספרים יסכימו לכך.

    פורסם ע"י צביקה א. | 10 באפריל 2011, 13:04
    • מאחר והבלוג על פלטפורמת וורדפרס, אפשר במימשק הניהול של הבלוג לאפשר את התגובות ביתר קלות, כמו לחסוף את הצורך במייל שאם לא מקלידים אותה המערכת לא מאפשרת בפורמט הנוכחי שבחרת לשלוח את ההודעה.
      אם אחרי הביטול עדין יש בעיה להגיב, יש בממשק עוד אפשרויות לטיפול בתגובות גם לשליחת תגובות דרך המייל

      פורסם ע"י sivi | 11 באפריל 2011, 9:56
  2. נשמע מקסים, יקירה. כל הכבוד!

    פורסם ע"י דנה ג. פלג | 10 באפריל 2011, 14:13
  3. קראתי גם בהנאה רבה. הטון שלך ככותבת 'דבר המתרגמת' דומה לקולך כבלוגרית. וזה יפה, כי קשה לשמור על קול כתיבה אחיד בין מדיות שונות :]

    פורסם ע"י ניימן | 10 באפריל 2011, 14:24
  4. כן. ככה. בדיוק. 😉

    קריאה מרתקת; בהחלט עושה חשק לקחת את התרגום שלך, ןאחרי שמסיימים לחפש את המקור ולצלול לאט לאט, להפריד בין המטפחות – כי הרי המטפחת שלך היא רק האחרונה שבהן וכל דובר שזר בשפתו בדים ממקורות שונים…
    אני משוכנעת שלא בבגידה מדובר, אלא במעשה אהבה שיאפשר לקוראים שאין להם כלים ליהנות ממורכבות המקור (למשל, אני, שלא נולדתי בריטית בהודו) להרגיש ולו משהו מהקסם הזר של היצירה המקורית.

    פורסם ע"י ההיא מהאי | 10 באפריל 2011, 15:45
  5. קראתי את הספר – יותר נכון הקשבתי לספר – וכמתרגמת, חשבתי הרבה על הנושאים שהועלו בהקדמה שלך. אני שמחה לשמוע שלא ניסית להעביר לעברית את כל המילים ש"הומצאו" עבור הספר או עבור השפה המיחדת של הלאסקרים ועוד. העברית המודרנית הנוכחית מלאה במילים שנכנסו משפות אחרות, כך שהתרגום שיצרת נשמע יותר טבעי מאשר מציאת המילה בעברית למילים שאין בשפה הראשונית – האנגלית – של המקור. אני מחכה בכליון עיניים לקרוא את התרגום שלך!
    רותי

    פורסם ע"י רותי | 10 באפריל 2011, 16:49
  6. נ.ב.
    האם נעזרת במילון הימאות? המילון כולל מושגים בעברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית (ואולי עוד שפה). כרך אחד קטן וכולל, ספרון כחול וקשה למציאה.

    פורסם ע"י רותי | 10 באפריל 2011, 16:52
    • תודה, רותי, זה מעודד אותי לשמוע את זה… כמתרגמת, את יודעת שהעבודה לא נפסקת (לפחות בראש) גם אחרי שמגישים אותה.

      לגבי המילון, לא השתמשתי בו. אבל השתמשתי במילוני ימאות אחרים (בעיקר מקוונים), במילונים חזותיים וגם במילוני המונחים של האקדמיה ללשון העברית. באופן כללי השתדלתי שלא להעמיס יותר מדי בתחום הזה, וכשדיברתי על פשרה התכוונתי לזה, כי גם ככה הספר עמוס כל כך לקורא (בגלל נושא השפה), שלא רציתי להרתיע לגמרי עם מונחים סבוכים ולא מוכרים.

      פורסם ע"י Inga Michaeli | 10 באפריל 2011, 17:55
  7. תודה לדנה ולניימן ולהיא מהאי 😉
    איזה כיף לשמוע!

    פורסם ע"י Inga Michaeli | 10 באפריל 2011, 17:52
  8. הקטע הפצפון שצירפת מהדיאלוג נשמע מצוין.

    פורסם ע"י יניב פרקש | 10 באפריל 2011, 20:50
  9. באמת אתגר עצום! נשמע לי שהתמודדת אתו יפה, בחוכמה וביצירתיות. הדיאלוג שנתת כדוגמא עובד יופי. אני חושבת שתרגום ספרות זה לא בגידה אלא אמנות, ושירות חשוב שמאפשר לאנשים ליהנות מספרים שאחרת לא יוכלו לקרוא. וכשהאמנות הזאת מבוצעת בחוכמה ובתשומת לב, לא מרגישים את המטפחת.

    פורסם ע"י דּוֹדָשְלָהּ | 11 באפריל 2011, 4:06
  10. .שמעתי הבוקר ברשת ב שיחה על הספר וזה מייד עשה לי חשק גדול להשיג אותו, כמו כל דבר מעניין על הודו שיוצא לאור

    פורסם ע"י צביקה | 5 במאי 2012, 16:43

מעקב קישורים/Pingbacks

  1. פינגבק: עוד רשימות מכינוס גדול « בּלוֹגלוֹבּלי - 23 בפברואר 2012

  2. פינגבק: יומן מסע 2012: פתח דבר « בּלוֹגלוֹבּלי - 8 באוקטובר 2012

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: