ילקוט המתרגמים (3) וגם פרידה מרנה ליטוין

נפתח בהרכנת ראש לזכרה של רנה ליטוין, סופרת ומשוררת, וכמובן גם מתרגמת נפלאה ואהובה. עצוב לי במיוחד בשל היכרותי האישית (גם אם שטחית) עם האישה האלגנטית והמרשימה הזו, שעשתה כל כך הרבה והיתה כל כך עסוקה, ובכל זאת לא ויתרה על ההזדמנות להיפגש איתי ועם מיכאלה זיו כשהיינו פעילות באגודת המתרגמים, כדי לנסות ולקדם את האגודה ואת התרגום כאמנות וכמקצוע. הנה כמה קישורים למאמרים ולכתבות שיעניקו לכם הצצה אל חייה ואל פועלה.

הצמתים בחיי והספרות הרוסית, קול קורא במדבר וגם שתי שמיעות, על אמנותו של מתרגם השירה – מאמרים מאת רנה ליטוין.

עומדת על קצה הלשון – ראיון של בועז כהן עם רנה ליטוין

מסה קריטית: חמש שאלות לרנה ליטוין – מאת ורד לי

אני מסכימה מאוד עם תשובתה של רנה לשאלה האחרונה שנשאלה בראיון, הנה השאלה והתשובה לפניכם:

◊ באחד המאמרים את עוסקת בנטייה הרווחת של אנשי רוח ומתרגמים (כמו נילי מירסקי) לזהות סגנון אישי של מתרגם כגחמה שמקורה בחוסר ענווה. איך את מתייחסת למתרגם שסגנונו האישי ניכר במלאכת התרגום?

◊ "על סגנונו האישי של המתרגם עומד ייחודו האמנותי, ככל פרשן מבצע של יצירה אמנותית. שאלמלא כן, לא היתה הצדקה לביצועים שונים של אותה יצירה, שכל אחד מהם מטביע את חותם האישיות של הפרשן המתרגם. כאן הסגנון האישי מוגבל על ידי הקשב של המתרגם למקור על הקשריו התרבותיים מצד אחד, ולקשב שלו לתרבותו העכשווית, לרוח זמנו ולשפה המבטאת אותן מצד שני. הפתרונות של המתרגם, אוצר המלים שלו, המוסיקה של המשפט, חוברים יחד לסגנונו האישי. ללא כל אלה נקבל טקסט סטרילי-מוזיאלי ולא חי, שאינו מעביר את החיוניות של המקור לקורא".

לא מזמן הזכרתי גם אני את רנה, ואת התרגום המוער שלה לאליס בארץ הפלאות, בפוסט רשימות מכינוס גדול. לא חשבתי שתוך זמן קצר ניאלץ להספיד אותה. יהי זכרה ברוך.

√ ספר מסקרן שיצא בהוצאת מטר: ילדות מתורגמת. מאנגלית: טל ארצי. מתוך התקציר:

"קים מתקשה להשלים עם המחשבה שכך ייראו חייהן גם בעתיד, ומחליטה לפלס לאמה ולעצמה דרך באמצעות הישגיה הגבוהים בלימודים. היא מסתירה את עונייה הבלתי נתפס ואת עומק הבלבול שלה לנוכח התרבות הזרה ומנהלת חיים כפולים: תלמידה מצטיינת ביום ופועלת שחורה בערב. עם הזמן לומדת קים לתמרן לא רק בין השפות אלא גם בין העולמות השונים."

אמנם לא קראתי אותו, אבל כל ספר שעוסק בשפה ושהכותרת שלו מבליטה את נושא התרגום הוא תוספת מבורכת למדף הספרים. אתם מוזמנים לקרוא פרק ראשון.

√ על הוויקיפדיה החדשה לבלשנים שמעתם? קוראים לה Glottopedia, ומחפשים שם אנשים שיתרמו מהידע שלהם במגוון שפות, אם אתם מעוניינים.

√ ביקורת מעניינת על הספר Language: The Cultural Tool, מאת דניאל אוורט. המבקר אמנם לא חוסך את שבטו מאוורט (חומסקי, אגב, קרא לו פעם שרלטן), אבל כותב שהספר ראוי בהחלט לקריאה מעמיקה… אם לא תקראו את הספר כולו, קראו לפחות את הביקורת, שמציגה כמה נקודות מעניינות על ההבדלים בין תרבויות ובין שפות.

√ מסתבר שהסאמים (בני לפלנד) מסקנדינביה ביקרו בישראל כדי ללמוד מאיתנו איך מחיים שפה כמעט-מתה, כפי שדווח בוושינגטון פוסט (תודה לרינה נאמן על ההפניה).

√ האגודה האמריקנית למתרגמי ספרות (ALTA) מציעה מלגה למתרגמים צעירים (לאו דווקא צעירים בגילם 🙂 אלא כאלה שלא תרגמו הרבה). אין לי מושג אם הכוונה גם למתרגמים מחוץ לארה"ב (אני יודעת שלכנס השנתי שלהם מוזמנים מתרגמים מכל העולם), אבל שווה לברר פרטים ולהגיש בקשה, ואולי תיסעו לכנס הקרוב שלהם שיתקיים ברוצ'סטר שבמדינת ניו יורק, ב-3-6 באוקטובר. בקשות (כולל דוגמת תרגום) ניתן להגיש עד 15 במאי.