ילקוט המתרגמים 2

באיחור קל ואופנתי, קבלו את הלקט השבועי מס' 2.

√ פינת הזוועה השבועית:

א) על לקוחות מהגיהינום. קראו ותצטמררו. מסתבר שלא רק אנחנו סובלים. הנה דוגמית קטנה:

I was awake for 37 hours during the final phase of design. I called my client and told him I needed to sleep before I could do any more work.

CLIENT: Just one other quick thing…

ME: Yes?

CLIENT: Can you just quickly translate it into French while I go eat breakfast?

(תודה ליעל כהנא על הקישור שפרסמה בפייסבוק).

ב) ועוד הצטמררות קלה (גם זה מהפייס, תודה לאפרת אבדור שהסבה את תשומת לבי).

קודם כל, במסגרת עבודתנו אנחנו אמנם בלשים, אבל לא נראה לי שלזה היתה כוונת המשורר. חוץ מזה, יש גם שגיאים. והערה אחרונה וכללית: למה למה למה לכתוב תמיד בזכר? למה לא לפנות גם לנשים וגם לגברים ולבחור ברבים הניטרלי? לתשומת לבכם.

√ שאלה ישנה נושנה שעולה שוב ושוב, הפעם באנגלית: האם צריך להכיר את שפת המקור? כותרת הלינק קצת מטעה, כי המאמר, הלקוח מתוך The New York Review of Books, עוסקת למעשה בשאלה מה חשוב יותר – שמתרגם הספרות או השירה יהיה בקי בשפת המקור, או שידע להעביר את הטון, את המוסיקליות ואת האווירה של היצירה לשפתו (שפת היעד), גם במחיר של אי-דיוקים. בשאלה הזו נגענו טיפה גם בפוסט קודם שלי ובתגובות (האם טשרניחובסקי היה עושה את זה יותר טוב?)

√ אינפוגרפיק של תעשיית התרגום על רגל אחת. הנתונים מתייחסים מן הסתם לארה"ב, אבל בכל זאת מעניין לראות אילו הם הסקטורים המבוקשים ביותר בתרגום, וגם כמה עושה מתרגם ממוצע (מילים ביום, הכנסה בשנה וכן הלאה).

√ קבלו במתנה אוצר שלם של מילונים בכל מיני תחומים (מצאתי אצל Jeromobot ואני משתפת).

√ פאביו מלין בבלוג שלו, Fidus Interpres, על הצורך להגביר כל הזמן את הקצב בתרגום.

√ פאר פרידמן מסביר בבלוג שלו מהו המקור האמיתי של המילה "רובוט", המיוחסת לקארל צ'אפק.

√ מאז ומתמיד רציתי לקחת את הלפטופ, לנסוע בדרכים (כמו שעושה היום המתרגם ירון פריד; חפשו אותו בפייסבוק, מדי פעם הוא מספר שם מעלילותיו), לעבוד קצת ולטייל הרבה. אז הנה, באתר 99% יסבירו לכם איך לעבוד ביעילות גם בדרכים, ולמה לא להסתגר בחדר העבודה עד גיל הפנסיה.

√ מוקס כל כך צודק, כהרגלו – למה לא לחסוך כסף, אם אפשר?

וזה מזכיר לי ששכחתי לספר לכם על הרצאה נוספת של פרופ' מרים שלזינגר בכינוס האחרון, שבה הדגימה אחד לאחד עד כמה מזעזע המצב בארץ בתחום זה – תוך התמקדות בבעיות התרגום של מבקשי מקלט מדיני. סיכום מעניין של ההרצאה תוכלו לקרוא אצל ליאור בצר.

√ ואחרון חביב, איך טוויטר משנה את העולם הספרותי, כתבה מעניינת שפורסמה בטלגרף.

סלחו לי שאני כותבת מעט ובעיקר מלקטת מפה ומשם, אבל אני עמוסה עד מעל הראש. יש דברים מעניינים בקנה, אז תקפצו שוב לבקר… ואל תשכחו לשלוח לי פרפראות.