חשיבותה של רצינות

את הפוסט הקודם, ואת המאמר שפרסמתי בו, כתבתי בתגובה לזלזול ולחוסר-ההבנה שמאפיינים את היחס כלפי התרגום… כלפי המקצוע שלנו. אבל יש גם צד אחר, שמעריך מאוד את התרגום ומעלה אותו על נס, או לפחות מתייחס אליו ברצינות הראויה לו.

לא מזמן מצאתי במקרה בחדר הארונות המבולגן שלי ספרון חביב שקיבלתי בכינוס שנערך ב-2003 באוניברסיטת נוריץ' שבאיסט אנגליה. לכינוס נסעתי עם חברתי שרה ירקוני, ובפוסט הקרוב אספר לכם קצת על הטיול ההוא. הספרון נקרא Rearranging the World, והוא מעין אנתולוגיה קצרה של קטעי ספרות מתורגמים מכל רחבי העולם, כולל קטע מאותו הים של עמוס עוז, ועוד רבים וטובים. את האנתולוגיה ערכה הסופרת מישל רוברטס, וכך היא כותבת בפתח הדבר:

"This book is also a testimony to the often unsung and overshadowed labours of love of translators. They are truly writers, truly makers. Without them, we couldn't approach this exciting new world of literature. Translation is often assumed to be invisible… I don't agree. While a deft translation will be in the fittest possible, the most appropriate English, yet I wouldn't want it to iron out all the cultural idiosyncrasies of its original. To continue with the gendered metaphor, I like a transltion that has obviously been around, travelled a bit, lived a little. I like a translation that lets you see where it has come from, that precisely does not pretend that all over the world we all eat the same burgers in the same buns, but that, in fact, draws us into new places, new experiences."

והנה מסמך מעניין וחשוב שפרסם ה-MLA, הנחיות לאנשי אקדמיה ולמבקרים בבואם לקרוא תרגומים ולנתח אותם. המסמך מבוסס על דברים שנשא בזמנו המתרגם מייקל היים (מחברי הצוות הבכירים שפגשתי בבאנף), וכן על הקווים המנחים למבקרי ספרות שפרסם ארגון PEN האמריקני (ועליהם התבססנו גם באגודת המתרגמים כשפרסמנו מסמך משלנו בנושא). לצערי, אין לי זמן לתרגם את המסמך, אבל הנה כמה ציטוטים מתוכו:

"Translation has been an indispensable component of intellectual exchange and development throughout recorded history. Today, the ever-accelerating interaction among cultures and economies in our globalized world is exponentially increasing the need for translation…

"Translators use a wide variety of techniques to compensate for structural differences between languages and to minimize loss: expansion, condensation, displacement, borrowing, exegesis, generalizing, particularizing, transposition, and so on. An apparent error or deviation may turn out to be an apt rendering of a provocative or anomalous passage in the source text; just as significantly, it may be an artifact of the translator’s decision to rephrase, reorder, condense, or expand in order to convey meaning more clearly or more idiomatically in the target language."

ובמילים אחרות, תסמכו על המתרגם הרציני, שעושה את עבודתו נאמנה; גם אם נדמה שהבחירה שלו שגויה, תנו לו ליהנות מהספק. לפעמים הוא טועה, ולפעמים זה עניין של בחירה, של סגנון, של כורח המציאות, או פשוט עניין של טעם…