את הפוסט האחרון בסדרה אני רוצה להקדיש למרכז הבינלאומי לתרגום בבאנף סנטר, BILTC (לפוסטים קודמים, ראו ירושלים של זהב וגם מתרגמים עושים חיים). ראשית, הנה מצגת קצרה ובה מידע כללי וכמה תמונות.
(משום מה slideshare סירב להציג את הכיתוב בעברית, אז העליתי אותה כמצגת תמונות)
שני נציגים ישראליים שזכו במלגה והשתתפו בתוכנית לפניי הם עופר שור (שנפגש שם עם יאן מרטל ותרגם את חיי פיי) ושאול לוין (שנפגש שם עם אן-מרי מקדונלד ותרגם את מעוף העורב); במחזור שלי היתה נציגה נוספת, עדינה קפלן (שתרגמה מצרפתית את נדין ביסמוט, אנשים נאמנים לא עולים לכותרות). כולם, אגב, נשלחו לבאנף מטעם הוצאת כנרת זב"מ דביר.
אני, לעומת זאת, פשוט שמעתי שקיימת תוכנית שכזו, ומיד אצתי רצתי (מוטיב חוזר אצלי) והגשתי מועמדות מטעם אני עצמי ואינגה, כי בדיוק אז נחת על שולחני הספר זוכה הפוליצר העולם המוכר מאת אדוארד פ. ג'ונס (שיצא בהוצאת אופוס).
וזו אכן היתה חוויה של פעם בחיים (או כמו שכתבתי במצגת, אולי של פעמיים, נחיה ונראה – כבר היו מקרים מעולם). תראו לי איזה מתרגם לא יחשוב שהגיע לגן-עדן בנוף מרהיב שכזה, בתנאים של בית מלון ובחברתם של עוד 14 מתרגמים מצוינים מרחבי העולם, צוות של מתרגמים בכירים ועוד כמה סופרים אורחים. הנה רשימה מלאה של המשתתפים בתוכנית במחזור שלי.
סדר היום בתוכנית לא היה מוגדר. כל אחד עשה כרצונו, ויכול היה להקדיש את זמנו לתרגום (או לא!) בהתאם להתקדמות שלו בספר. כמה מהמתרגמים (בהם אני) זכינו להיפגש עם הסופר שלנו, שהוזמן להתארח במרכז למשך שבוע. הסופר "שלי", אדוארד פ. ג'ונס, התגלה כאדם ביישן ונחבא אל הכלים, ובכל זאת הזדמן לנו להיפגש לשעה-שעתיים כמעט כל יום כדי לדון בסוגיות שונות שעלו בזמן התרגום, והוא סיפר לי לא מעט על חייו ועל מקורות ההשראה שלו. הוזמנתי גם לטיול מיוחד שארגנו עבורו מנהלי התוכנית, ובאחד מערבי השבוע הופיע ג'ונס באודיטוריום של באנף סנטר, חתם על ספריו לקהל הרחב וקרא בקול עמוק ונעים מספרו – שזכה לשבחים מקיר לקיר. אני קראתי קטע קצר מהתרגום שלי, שהיה עדיין די בוסרי אבל למזלי הרב איש לא הבין מילה (פרט לעדינה קפלן המקסימה) וכולם רק נהנו להאזין לשפה המשונה שלנו.
ציינתי לעיל שכל אחד יכול היה לעשות כרצונו במהלך שהותו, ובאמת יצאנו לבילויים ולטיולים, לתה של אחר הצהריים במלון, לגיחות של שופינג בעיירה ולהרבה מאוד הליכות בטבע (ויש במרכז עצמו גם אולם כושר מצויד היטב, כולל קיר טיפוס ובריכת שחייה וג'אקוזי, ויש אינטרנט אלחוטי בכל פינה בקמפוס, ובנוסף לחדר האוכל יש גם חנות מכולת ומעדנייה ופאב)… בקיצור, עשינו חיים. אבל פרט למפגשים עם הסופרים היו גם שלוש פעמים בשבוע מפגשים של כל הקבוצה, כולל הסופרים והמתרגמים הבכירים, ובכל מפגש שכזה דנו בסוגיות שונות של תרגום, שפה וספרות. כל אחד בתורו נתקבש להכין הרצאה קצרה שקשורה לתרגום שלו ולנושא שעל הפרק (אני דיברתי על המשלבים השונים ועל הקושי לתרגם דיאלקטים לעברית). כל מפגש שכזה היה עבורי סדנת תרגום מרוכזת ומרתקת במיוחד.
לסיום, הנה דוגמה למפגש שבו מיקֶאַס סאצֶ'ס גוֹמֶס (מצ'יאפּאס שבמקסיקו) קראה קטעים מאוסף שירים שלה, Aprender decir ausencia, שתרגמה בעצמה משפת Zoque לספרדית. בקטע הזוידיאו היא קוראת בתחילה מהשיר בשפה האינדיאנית, ולאחר מכן מהתרגום שלה לספרדית.
מקווה שנהניתם מהטעימה הזו על קצה המזלג, ושיהיו בעתיד נציגים ישראליים נוספים בתוכנית התרגום המצוינת של באנף סנטר. אם יש לכם שאלות, הגיבו כאן ואשמח לענות.
לקריאה נוספת:
אם יש לך ציפור בכלוב – כתבה על אדוארד פ. ג'ונס שפורסמה בזמנו בעיתון "הארץ", כולל מסגרת קטנה שהוקדשה גם לי.
תודות –
תודה לשאול לוין על סיכום חוויותיו ב-BILTC (ציטטתי מהסיכום במצגת), תודה להוצאת אופוס על התמיכה מן הצד, על העזרה בהגשת המועמדות וכן על הערת המתרגמת שאפשרתם לי להוסיף בספר העולם המוכר. And of course, many thanks to Miqueas Sanchez Gomez for allowing me to post this video and to Paulo da Costa who took it.
אח אינגה, הזכרת לי נשכחות. בדיוק היום נזכרתי בבאנף. גן עדן…
ממש! פספסתי הזדמנות לחזור לשם, כי לינדה שאלה אותי בסוף השנה שעברה, ככה סתם בחליפת מיילים רגילה, אם יש לי מושג מי מתרגם את ים של פרגים, כי הם רוצים להזמין את המתרגמים של אמיטב גוש לתוכנית של 2011. עניתי לה, חבל שלא אמרת לי קודם, כי בדיוק סיימתי לתרגם את הספר.
אינגה, הדיווחים האלה שלך כל כך מקסימים. אני מתחילה לזמום ברצינות לנסוע איתך לחו"ל.
נו, בכיף! בואי נזמום להגיש מועמדות לבאנף ביחד… אבל מה יעשו הילדוד'ס (ובעלך) שלושה שבועות בלעדייך?
ואפשר גם בקטנה, את יכולה להצטרף אליי לכנס ברומא בסוף מאי.
אפרופו השהייה ביחד עם מתרגמים אחרים בבאנף, אני מצרפת קישור לראיון עם המתרגם של "תוף הפח" לאנגלית, שמספר בין השאר על מפגש בין הסופר גינתר גראס למתרגמי הספר לשפות שונות. הם ישבו במשך כמה ימים ביחד ועברו על כל הספר. אוטופיה ממש.
והלינק: http://arcade.stanford.edu/breon-mitchell-retranslating-tin-drum
יפה! הלוואי על כולנו.
שאול לוין כתב בסיכום הרשמים שלו מבאנף שהסופרים שם רצו שהמתרגמים שלהם יפנו אליהם, ואפילו ציפו לזה. אחד מהם אמר: "אם אני לא שומע בכלל מהמתרגם, אני מאוד מאוד מודאג." תארי לך שעל כל ספר היו שולחים אותנו להיפגש עם הסופר ולדון איתו בבעיות התרגום 🙂
הי אינגה,
איך עוררת בי נשכחות!
BILTC והמפגש שלי עם אן-מארי הם בלי ספק פסגה – מקצועית, חברתית, סביבתית – בלתי נשכחת. (אגב, גם במקרה שלי, אן-מארי היתה זו שנתנה את ערב ההקראה הפומבי).
תודה רבה על התזכורת ועל הקרדיט.
שאול
תודה לך! וברוך הבא לבלוגי :-).
אכן פסגה וחוויה בלתי נשכחת.
מר לוין שלום,
אני סטודנטית לתואר שני במחלקה לתרגום וחקר התרגום בבר-אילן (סיימתי כעת את השנה הראשונה). עלי לכתוב עבודה בנושא הנהרות בתרגום. במסגרת העבודה עלי להביא טקסט מקור ותרגומו וכדי להדגים את הנושא בחרתי בספר "חדר הזכוכית" שתרגמת. אודה לך מאד אם תכתוב לי מספר משפטים מנסיונך ומנקודת מבטך הפרקטית הפרטית על השימוש בהנהרות בתהליך התרגום באופן כללי, ובספר הזה באופן ספציפי.
תודה וברכות,
גלית קמחי,
חיפה
היי גלית,
אם את מעוניינת במייל של שאול, את יכולה לבקש, אבל זו לא הדרך ליצור איתו קשר. תכתבי לי מייל פרטי (דרך צור קשר).
אינגה