הגיליון האחרון של "העצמאי", הביטאון של להב, הוקדש בעיקר להסדרת המקצוע – כל אחד בתחומו – של הארגונים החברים בלשכת העצמאים והעסקים הקטנים. גם אני כתבתי מאמר, מטעם אגודת המתרגמים, אז למה לנו תרגום מקצועי?
הייתם נותנים לעורך דין שמתמחה בנדל"ן להגן עליכם בתביעת נזיקין ענקית שהוגשה נגד החברה שלכם? הייתם נוסעים למדינת עולם שלישי כדי לעבור הליך כירורגי מסובך, כי בבתי-החולים בארץ זה עולה הרבה כסף?
אם כן, איך ייתכן שרבים וטובים אינם מעלים בדעתם את הצורך להשתמש בשירותי תרגום מקצועיים?
המאמר מיועד למי שאינם מתרגמים, עורכים או אנשי לשון, והביטאון מופץ בעשרות הארגונים החברים בלהב וגם בכנסת ובמשרדי הממשלה.
את המאמר תוכלו לקרוא כאן (גרסת פי-די-אף מוצלחת יותר תועלה מן הסתם בימים הקרובים באתר של להב), והנה גם צילום של שני העמודים:
לחצו על התמונה להגדלה
לחצו על התמונה להגדלה
כמו תמיד, אתם מוזמנים להגיב, להעיר ולהאיר.
נ.ב. זכיתם לכמה ימים של שקט, גם בגלל החג וגם כי אני עמוסה בעבודה. אני מקווה לחזור לפטפטנותי הרגילה בימים הקרובים ולפרסם כמה פוסטים שיש כבר בצנרת.
בּלוֹגלוֹבּלי 
אינגה שלום,
אוסטרליה היא מדינת הגירה ואני נפעמת ממש מהצורה בה מתייחסים לתרגום. ברגע שיש הגירה שמספרה עולה על מספר כלשהו חייב כל משרד ממשלתי לספק שירותי תרגום. אינך יכול לתרגם מסמך ממשלתי ללא חותמת של ארגון המתרגמים האוסטרלי. אין סיבה שבישראל לא יהיו שירותי תרגום לרוסית, אתיופית וערבית במשרד הביטוח הלאומי כמו גם במשרדים אחרים בארץ.
לדעתי יש גם לתרגם לעברית את כל הטפסים של הבנקים בישראל ולהגדיל את הפונט. הם פשוט לא קריאים!
לאתר המתרגמים האוסטרלי:
http://www.naati.com.au
בהצלחה!
פורסם ע"י הלה, סידני, אוסטרליה | 21 באפריל 2011, 3:13תגובה להלה בסידני:
כמי שקבל הכרה מ-NAATI כבר בשנת 1987, אני מודע לדברים שאת כותבת. כחלק מהמודעות הזאת, דחפתי להחיל מערכת דומה לזו של NAATI כאן בארץ, ואכן באגודת המתרגמים יש לנו התחלה תובה לכיוון הכרה והסמכה.
המודעות של הממשלות השונות באוסטרליה (וכן בניו זילנד, אגב), בכל הרמות, מתחילה כבר משנות ה-70, עם עליית ממשלת לייבור לשלטון, ומאמציהם להפוך את אוסטרליה למדינה רב-תרבותית. אצלנו זה התחיל מאוחר יותר.
אחת הבעיות היא כמובן חוסר תקציב במשרדים השונים. אך הבעיה היותר גדולה היא חוסר מודעות. אפילו בתחומים שאגודת המתרגמים כבר התחילה להשפיע בהם – בתי המשפט, מכרדים לשירותי תרגום למשרדי ממשלה, וכו' – עדיין חסרה אצל המשרדים השונים ההבנה שתרגום (גם בעל פה וגם בכתב) זה מקצוע שדורש מיומנות ונסיון, ולא כל מי שיודע שתי שפות יכול לתרגם ביניהם (ולא כל מי שיש לו חברה לנקיון משרדים יכול גם לספק תרגומים ברמה הדרושה).
לדעתי, התהליך הזה יקח כמה שנים, ויצריך גם לחץ מצד האוכלוסיות השונות שצריכות שרותי תרגום (ואולי כמה עתידות לבג"ץ בדרך).
כל טוב
פרי זמק
גזבר – אגודת המתרגמים בישראל
פורסם ע"י פרי זמק | 21 באפריל 2011, 11:15מצטרפת לדבריו של פרי.
וגם זו אחת הסיבות שכתבתי את המאמר לבקשת האגודה, כדי להגביר את המודעות לנושא, שלמרבה הצער עדיין לא ממש קיימת בגופים הממשלתיים.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 21 באפריל 2011, 13:25