אתם קוראים...
על ספרות וספרים, על תרגום ועריכה

טשרניחובסקי היה עושה את זה יותר טוב?

במוסף "שבעה לילות" של ידיעות אחרונות פורסמה אתמול כתבה בנושא תרגומים מחודשים לקלאסיקות. בין השאר, נדונו השאלות: כמה זמן לוקח לתרגום להתיישן, האם התרגומים החדשים הם בהכרח טובים יותר, עד כמה רלוונטי השיקול הכלכלי שעומד מאחורי ההוצאה המחודשת ועוד. הנה סריקה של מסגרת אחת מתוך הכתבה הארוכה. תודה רבה לדנה ארניה שהסבה את תשומת לבי לכתבה בליסט של מתרגמי הכתוביות.

מתוך "7 לילות", ידיעות אחרונות (28 בינואר 2011)

בעקבות הדברים שנכתבו לעיל (זה החלק היחיד שקראתי בינתיים), אני רוצה להעיר מספר הערות:

א) נכון, גם אני נאלצת לעבוד מהר (והרבה) כדי להתפרנס. אני מקווה שאני עושה עבודה טובה, ויש לי סיבה להאמין שכן – בזכות המשובים שאני מקבלת, גם בתקשורת אבל בעיקר מקוראים, ועוד יותר מהעורכים ומההוצאות שאיתן עבדתי ואני עובדת גם היום.

אבל אני מודה: בתחילת דרכי הייתי מוכנה לעבוד בכל מחיר ולתרגם הכול, העיקר לקבל עבודה ולצבור ניסיון. גם היום אני מתרגמת ספרים שלא הייתי טורחת לקרוא (על אחת כמה וכמה לקנות). כאמור, אני משתדלת להוציא תחת ידי תרגום יפה, אבל מודעת לכך שיכולתי לעשות עבדוה טובה עוד יותר לו תרגמתי לאט ובמשורה ספרים שאני אוהבת. אחת ההחלטות שהחלטתי השנה היא לברור טוב יותר את הספרים שאסכים לתרגם. אני לא בטוחה שאוכל לעמוד בזה, הכול תלוי בחשבון הבנק.

ב) פרופ' מנחם פרי הגזים קצת: רוב התמרגמים שאני מכירה לא מגישים טקסטים עלגים, וברוב ההוצאות שאני מכירה משווים העורכים מקור מול תרגום. אבל יש בדבריו מן האמת. יש הוצאות לאור שאינן דורשות מן העורכים לעבוד מקור מול תרגום, ורוב העורכים ממילא משתכרים שכר זעום ומן הסתם מנסים גם הם להגדיל את התפוקה על חשבון האיכות. כולם רוצים להתפרנס, בסופו של דבר.

ג) כפי שציינה בכתבה חברתי, יעל סלע-שפירו, המתרגמים של פעם אכן היו ברובם משוררים וסופרים משכמם ומעלה. נכון, הם עסקו במלאכה כדי להחיות את השפה העברית ולהביא לנו נכסי צאן ברזל מתרבויות העולם. ובכל זאת, אני לא מסכימה עם המסקנה המרומזת שמאחורי הדברים, כאילו המתרגמים של ימינו עושים זאת כחלטורה, או שאולי הם פועלים שחורים ולא אוּמנים, בעלי-מלאכה או אפילו אמנים (תלוי בנקודת ההשקפה שלכם על מלאכת התרגום).

לא, רוב המתרגמים שאני מכירה עוסקים במלאכה מתוך אהבה אמיתית לתרבות ולשפה העברית, ומתוך רצון לשמר את השפה גם בעידן שבו זה לא כל-כך פופולרי. רוב המתרגמים שאני מכירה לא היו נשארים בתחום הזה אילולא אהבו את המלאכה וראו בה ייעוד, כי פרנסה טובה רובם אינם רואים.

אז למה בעצם הורע כל כך מעמדם של המתרגמים?

לא רק מתרגמי הספרות (ועורכי התרגום) סובלים מפיחות במעמדם. זה קרה גם למתרגמים לכתוביות, שנאבקים זה זמן רב על שכרם. למעשה, זו מגמה שמאפיינת בשנים האחרונות מקצועות רבים וטובים בעולם כולו, ויש להניח שהמצב רק יילך ויחריף.

אבל אם נתמקד במתרגמים, אחת הסיבות העיקריות לדעתי היא פשוט הצפה. יותר מדי ספרות מתורגמת יוצאת לאור מדי שנה, באופן חסר כל פרופורציה יחסית למדינה קטנה כמו שלנו. האיכות כבר לא חשובה, הכמות היא העיקר. וזה נכון גם בטלוויזיה: זה מה שקורה כשיש 800 ערוצים, ובערוצי הנישה הזניחים מקרינים כל תוכנית שעלתה אי-פעם לאוויר בארצות ניכר, רק כדי למלא את לוח השידורים.

ומה התוצאה? כדי לעמוד בדרישה הגואה, יש המון מתרגמים. נכון, חבריי המתרגמים אולי לא ישמחו לקרוא את השורות הללו, אבל גם זה אחד המשתנים במשוואה. מצד אחד, התרגום לא הפך בארץ לפרופסיה (אגודת המתרגמים נעה בכיוון הזה בצעד בוטח, אבל זה תהליך שיימשך עוד כמה שנים). ומצד שני, אני עדה לזילות רבה של לימודי התרגום בקרב מתרגמים שלא עברו הכשרה מקיפה בתחום.

אני מסכימה בהחלט שלימודי התרגום אינם הופכים מתרגם גרוע למתרגם טוב או מצוין. ומי שהתרגום נמצא בדמו יכול להיות מתרגם טוב ואפילו מצוין גם בלי ללמוד תרגום. אבל א) הלימודים מעניקים למתרגם את ארגז הכלים הנחוץ לו, ומקלים עליו לעקוף בבטחה את הבורות שרוב המתרגמים נופלים לתוכם בשנים הראשונות, לפני שהם מתמקצעים וצוברים את הידע הדרוש. ב) אין מה לעשות, העובדה שכל אחד יכול להיות מתרגם לכתוביות, מתרגם של ספרות קלאסית ואפילו מתרגם של חומר רפואי שכל טעות בו היא עניין של חיים ומוות, ללא ספק מוזילה את ערכו של המתרגם בעיני לקוחות הקצה – הקהל הרחב.

וזה מביא אותי לסיבה השלישית: את הקהל הרחב לא מעניינת איכות. כי שום דבר לא ישתנה כל עוד הקהל רוצה 800 ערוצים ולא מעניין אותו שאין מה לראות באף אחד מהם. שום דבר לא ישתנה כל עוד חצי מדינה קונה ספרים לפי משקל, ואיש אינו יודע כמה ספרים מתוכם באמת נקראים וכמה מעלים אבק על מדפים שכורעים תחת העומס. חוץ מאיתנו, המתרגמים, העורכים ואנשי השפה, הרי אף אחד אינו מתעניין באמת באיכות התרגום. הרוב הדומם כלל לא מבחין בתרגום עילג ובשגיאות בוטות – לא בטלוויזיה, וּודאי לא בספרות.

אז אני שואלת את עצמי: לו חיו ותרגמו היום טשרניחובסקי, לאה גולדברג, ביאליק ואלתרמן, האם המצב היה שונה? לדעתי, לא. כי הקהל הוא אותו קהל, והכמות היתה ממשיכה לגבור על האיכות. אז נכון שהם היו סופר-מתרגמים הפליאו בכתיבה, ויש שיאמרו גם בתרגום, אבל אפילו הם לא היו מצליחים להתגבר על הביקוש. אולי בסוף גם הם היו נאלצים לעבוד מהר (והרבה), ושוב היינו חוזרים לשאול את אותן שאלות: למה נחות כל כך מעמד המתרגם, ולמה איכות התרגומים איננה משתפרת.

לקריאה נוספת:

בעברית זה נשמע יותר גרוע – אורן פרסיקו (גלובס)

מצב המתרגמים בישראל – טלי חרותי-סובר (דה מרקר)

מודעות פרסומת

דיון

18 מחשבות על “טשרניחובסקי היה עושה את זה יותר טוב?

  1. לגבי התרגומים של ביאליק, לאה גולדברג ושאר הסופרים והמשוררים: בתקופתם היה מקובל לתרגם שלא משפת המקור (תרגום מתווך), וגם הם תרגמו תרגומים של יצירות מופת מבלי שבהכרח הכירו את שפת המקור.
    אולי האפשרות לקרוא יצירות מופת בעברית הייתה חשובה יותר מבחינתם, ואולי זה ביטוי ליוקרה שהייתה אז למקצוע שלנו, אבל לא בטוח שהם הבינו את תרבות המקור כפי שמבינים אותה המתרגמים של ימינו (לפחות הטובים שבהם).

    פורסם ע"י יעל כהנא | 29 בינואר 2011, 20:43
    • היי יעל,
      ברוכה הבאה לבלוג.
      ודאי, את צודקת. תרגומים רבים היו מתווכים, והם בטח לא הכירו את התרבות כמו שאנחנו מכירים אותה כעת (גם בזכות הטכנולוגיה).
      אפילו לא נכנסתי לנושא של איכות התרגום שלהם או של הנורמות שרווחו אז. אני יוצאת מנקודת הנחה שיש קונצנזוס לגבי הכישרון שלהם, עם או בלי תרגום מתווך.

      אינגה

      פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 29 בינואר 2011, 21:00
  2. זה עצוב כי זה נכון.

    פורסם ע"י איריס | 29 בינואר 2011, 21:09
  3. שתי הערות פרובוקטיביות:
    ראשית, טעות לחשוב ש**כל** "המתרגמים הכוכבים" אכן מתרגמים טוב יותר מאיתנו, "פועלי הייצור", כפי שמכנה אותנו יעל סלע. כבר נעשו השוואות מקור ותרגום ולמדנו מהן לא מעט.
    שנית, אנחנו "פועלי הייצור" מוכנים לתרגם ספרות טובה בשכר נמוך כדי להתחמק מהדברים הלא ראויים שאנחנו נאלצים לתרגם לפרנסתנו, כמו שאמרת, אינגה. אז שוכחים לרגע את חשבון הבנק ועובדים לאט לאט, ביסודיות, והעיקר **בהרבה אהבה** כדי לעשות עבודה טובה. ואף עושים. בלי שם של כוכב.
    אז למה שהוצאות הספרים לא ינצלו אותנו?

    פורסם ע"י פועלת ייצור | 30 בינואר 2011, 8:38
  4. הייתי יכולה למלא עמודים שלמים עם מה שיש לי לומר בנידון אבל מפאת קוצר היריעה אנסה להתמקד.
    א. אני ממש לא בטוחה שמעמד המתרגמים הורע, נדמה לי שמעולם הוא לא היה טוב. גדולי המתרגמים המוזכרים בכתבה לא היו בעצם מתרגמים, הם היו סופרים ומשוררים ומלאכת התרגום היתה עבורם מלאכה צדדית, ומי יודע, אולי שם נעוץ שורש הבעיה? אולי זו הסיבה שהתקבע בתודעה הקולקטיבית בארץ שתרגום הוא לא מקצוע מכובד בפני עצמו אלא חלטורה צדדית?
    ב.גם אני לא מסכימה עם המשתמע מדברי יעל שאנחנו פועלי ייצור – ממש לא. אנחנו אכן עושים את זה מאהבת המקצוע ואהבת הספרות, ויש לא מעטים בינינו שעושים מלאכת אמנות, ובעצם, אם חושבים על זה, להוציא מתחת ליד תרגום טוב, שלא לדבר על תרגום מצוין, בתנאים הקיימים הממש גרועים, גם זו כבר אמנות בפני עצמה.
    ג. לעניין הניצול – אפשר להעלות השערות מהשערות שונות בשאלה מה הגורם, אבל נדמה לי שעל דבר אחד פשוט אי אפשר להתווכח – ההוצאות מנצלות אותנו כי הן יכולות. נקודה. והדרך היחידה לנסות לשנות את זה היא לקחת מהן את היכולת הזאת, דהיינו להתארגן כאיגוד מקצועי לכל דבר ולממש את הכוח שנמצא בעצם בידינו. כי אם *אף אחד* לא יסכים לתרגם בתנאים המחפירים שבהם אנחנו מתרגמים כיום, הרי שלא יהיו ספרים מתורגמים, ונדמה לי שאז לא תהיה להוצאות ברירה אלא לכבד אותנו ולשלם בהתאם.

    פורסם ע"י עפרה | 30 בינואר 2011, 9:15
    • תודה, עפרה.
      אכן, זה נושא שאפשר לדבר עליו שעות (או לכתוב עליו מאמרים שלמים).
      יש לי הרבה מה לומר גם על סעיף ג' שלך, אבל אני מעדיפה להשאיר את זה למפגש הבא של פורום השולחן העגול.

      פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 30 בינואר 2011, 9:30
    • עפרה, אני ממש לא מסכימה עם קביעה א' שלך. זה שאושיות כמו טשרניחובסקי, ביאליק, שלונסקי, גולדברג, אלתרמן או ז'בוטינסקי הוגדרו בתרבות שלנו קודם כל כסופרים/משוררים/פוליטיקאים (וכו') ממש – אבל ממש – לא אומר שהתרגום היה אצלם עיסוק צדדי. כל האנשים שהוזכרו הקדישו המון לתרגום, וראו בזה שליחות, פשוטו כמשמעו. את ביאליק למשל הזכרתי כי למרות שהוא עצמו תרגם יחסית מעט, הוא עסק הרבה מאוד בהוצאה לאור של תרגום דרך ההוצאות שלו ('מוריה' ו'דביר'), בעיקר תרגומים לילדים אבל בהחלט לא רק (הדוגמא שלי מייד עולה לראש, מן הסתם כי כתבתי עליה לאוניברסיטה, היא פרוייקט תרגום הקראן של י.י. ריבלין, שביאליק החשיב אותו מאוד וגם עשה לריבלין חיים קשים כשהיה יושב איתו על התרגום); שלונסקי וגולדברג עסקו גם הם בתרגום לא רק מהצד הפרטני (של המתרגם) אלא גם כעורכים ומוציאים לאור של תרגומים, בהרבה פלטפורמות. בתקופה ההיא היו להם מניעים אחרים מאשר כיום, וכפי שנאמר לעיל גם הסטנדרטים של תרגום היו שונים מאשר כיום, אבל בכל זאת, אצל כל היוצרים שהזכרתי קודם ואצל הרבה אחרים, התרגום היה כאש בעצמותם, אם לגלוש לקלישאות ספרותיות. זה היה משהו מאוד חשוב אצלם, ובכלל לא 'חלטורה' לצד הכתיבה הרגילה.

      עם כל זה, אני חושבת שאין טעם לנסות לשער מה היה קורה לו האנשים האלה היו מתרגמים בשוק של היום. גם כיום יש 'מתרגמים-כוכבים' (נילי מירסקי או רמי סערי למשל) שלא צריכים לתת לשיקולים הכספיים להפריע להם, ויש גם מתרגמים שגם אם אי אפשר להגדיר אותם 'כוכבים', עיסוקם העיקרי הוא אחר (למשל מורי ורבי עמינדב דיקמן) ולכן גם הם מרשים לעצמם לתרגם מה שמעניין אותם, בקצב הנוח להם, ובלי שהכסף יהיה שיקול בעניין התרגום. וגם בתקופתם של שלוסברג ושאר האושיות היו מתרגמים שתרגמו כל מה שנפל לידם, בקצב קדחתני (אליעזר כרמי הוא דוגמא בולטת, אבל יש גם הרבה פחות מוכרים) – ולמרות שיצאו לאור פחות ספרים מאשר כיום, ושלא היו מבצעי '4 ב-100' וכיוצא בהם, עדיין יצאו לאור *המון* ספרים, שלא כולם היו דווקא תפארת היצירה. לא צריך להאדיר את העבר רק כדי להדגיש כמה בעייתי המצב כיום.

      פורסם ע"י פשוט יעל | 30 בינואר 2011, 10:02
      • אני אוהבת את הדיון שהתפתח כאן 🙂
        צודקת, יעל, אכן היו גם פעם מתרגמים שתרגמו מהר (והרבה), ואני גם מסכימה איתך שלא צריך להאדיר את העבר ואת תרגומי העבר – קראת את הכתבה כולה? היא מדברת בדיוק על הנושא הזה, האם תרגומי העבר הם בהכרח טובים יותר? אם כן, למה מתרגמים אותם שוב?

        ובסיכומו של דבר, אני חושבת שהמסקנה של כל המגיבות היא אותה מסקנה, שהמצב לא מי-יודע-כמה.

        פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 30 בינואר 2011, 10:34
  5. רק תיקון קטן אבל מהותי, יעל, אני ממש ממש לא *קובעת* שום דבר, סייגתי בפירוש וכתבתי אולי ונדמה לי. ודבר נוסף, לא אמרתי ש*הם* התייחסו לזה כאל חלטורה, ממש לא! אבל אמרתי שאולי מכיוון שהם היו *קודם כל* סופרים ומשוררים, וכך אני חושבת גם נתפסו בציבור, העובדה שהם גם תרגמו הייתה יכולה להתפרש כאילו תרגום זה משהו צדדי, וזה לא אומר כלום על מה שהם עצמם חשבו על התרגום או איך הם התייחסו אליו. זו היתה בסך הכול נקודה למחשבה.

    פורסם ע"י עפרה | 30 בינואר 2011, 11:12
  6. אני קוראת לאחרונה הרבה תרגומים ותיקים, גם של מתרגמים מאוד נחשבים, ומתקשה להתפעל מהדיון על איכות התרגום בימינו. זה נשמע לי כאוסף מצקצקים שלא מרוצים משוק הספרות, משוק התרגום, ממצב השירה ומצב התיאטרון.
    אני עורכת הרבה מתרגמים, ולא מעטים מהם טובים מאוד. אני מקבלת לידי תרגומים טובים, קולחים, מרתקים. כשאני מציצה בפורום תרגום ועריכה באג'נדה אני רואה עבודת רקע שנעשית על ידי רבים שטורחים ובודקים הקשרים ספרותיים, תרבותיים, ששואלים שוב ושוב עד שהם מוצאים את התשובה הנכונה. חלק גדול מהמתרגמים יודעים כתוב, גם אם אינם בוחרים לכתוב. בקיצור: אני מרוצה.
    האם התשלום מעליב? מעליב. האם יש אנשי מקצוע גרועים? מובן שיש!
    האם מצב התרגום פחות טוב מאשר בעבר?
    לדעתי לא.

    פורסם ע"י רוני | 30 בינואר 2011, 20:11
  7. מעניין

    אני חושב שהיבט נוסף ביחס למתרגמים הגדולים מהעבר היא שבעבר החירות היצירתית של המתרגם הייתה הרבה יותר גדולה. כשביאליק תרגם את דון קיחוטא לדון קישוט, גרסה מקוצרת אף אחד לא התרעם מזה. הסיבה אני חושב היא התנועה שלנו גם במדעי הרוח לעבר ה"מדעיות". כשחושבים על תרגום כמדע יש תוצאה "נכונה". המתרגם הוא סוג של מכונת (ויכול להיות מוחלף בתוכנת מחשב בעתיד). לעומת זאת, אם חוזרים לתפישה של תרגום כיצירה בפני עצמה, מה שחשוב הוא לא רק הדיוק של התרגום אלא גם היופי שלו (ודרך אגב, התרגום הבעייתי של הכותרת "החטא ועונשו" הוא דוגמא יפה לתרגום לא נאמן לחלוטין אבל יפה להפליא).

    פורסם ע"י חגי | 31 בינואר 2011, 1:23
    • היי חגי,
      ברוך הבא לבלוג.
      גם נושא תרגום המכונה דורש באמת התייחסות עמוקה. יש מתרגמים שחוששים שהמכונה תחליף אותם, יש כאלה שבטוחים שזה לא יקרה (בתרגום הספרותי). למרבה המזל, בינתיים התוכנות שקיימות היום לא מספקות לא דיוק ולא יופי, אז נמשיך לתרגם :-).

      פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 31 בינואר 2011, 8:35

מעקב קישורים/Pingbacks

  1. פינגבק: הבלוג כאמצעי שיווק מושלם – שידור חוזר « עָבַד בתרגום - 6 בפברואר 2011

  2. פינגבק: היו ימים « בּלוֹגלוֹבּלי - 25 באפריל 2011

  3. פינגבק: ילקוט התרגומים 2 « בּלוֹגלוֹבּלי - 15 במרץ 2012

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: