מי אמר פֶטיש ולא קיבל?

15 מחשבות על “מי אמר פֶטיש ולא קיבל?”

1. 

   אוי… כמה מוכר.
   גם לי יש מיליון תיקים, והיו יכולות להיות לי גם מיליון נעליים, אבל זה באמת כבר תחביב יקר מדי – ואני לא נועלת נעליים שלא נוחות לי.
   אז OMG לך על נעליי הקארי ברדשו שלך, הן נראות מהממות ולא נוחות באותה מידה 🙂

   פורסם ע"י איריס | 16 בינואר 2011, 18:44
   Reply to this comment
   • 

     כנראה שחצי מנשות העולם הן בעצם אספניות כפייתיות של תיקים ונעליים, ואני ממש לא היחידה.
     והנעליים האלה יותר לא נוחות מאשר מהממות, האמת.

     פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 16 בינואר 2011, 19:09
     Reply to this comment
     • 

       אני כנראה מהחצי השני, כי סוג השופינג השנוא עליי הוא קניית נעליים – שלא לדבר על זה שאני לא יכולה לדמיין אפילו למה לקנות נעליים שלא נוחות לי (ועקבים אני בכלל לא סובלת). בעצם כמעט להפך: היה לי זוג נעלי ספורט של אדידס שנעלתי כשלוש שנים, גם אחרי שהתחילו להתמרטט ולהקרע, פשוט כי לא הצלחתי למצוא זוג נעליים אחר שיהיה לי נוח באותה מידה.
       אמנם בכל זאת יש לי לא מעט זוגות נעליים (לא המון, אבל בכל זאת לא מעט), אבל זה פשוט כי אני לא כ"כ זורקת דברים לפח באופן כללי, אז גם נעליים וסנדלים וכו' נצברים אצלי.

       פורסם ע"י פשוט יעל | 16 בינואר 2011, 20:03
       Reply to this comment
       • 

         אז את באמת החצי השני… אני שונאת לקנות בגדים כי אני לא אוהבת למדוד, נעליים הרבה יותר קל.
         אני תמיד בעד לזרוק כמה שיותר, אבל גם אצלי הצטברו המון בגדים, נעליים ותיקים שמן הסתם כבר לא יראו אור יום… אולי הגיע הזמן להתחרע על חדר הארונות.

         פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 16 בינואר 2011, 20:26
         Reply to this comment
   • 

     הי איריס, אתמול ראיתי משהו שתרגמת! ישבתי עם אחותי ואבא שלי וראינו את הסרט (סדרה?) על השוקולד של ווילי, ופתאום בסוף ראיתי את השם שלך בקרדיט ואמרתי 'הי, אני מכירה אותה!'. 🙂

     פורסם ע"י פשוט יעל | 16 בינואר 2011, 20:08
     Reply to this comment
     • 

       מיני סדרה דוקומנטרית, כן.
       תרגמתי אותה ממש לקראת סוף ההיריון, אז אני מתנצלת מראש על כל הטעויות והשטויות שבטח יש שם 😀

       ואגב, אל תביני אותי לא נכון – אני אמנם אוהבת לקנות תיקים, אבל אני לא קונה. אני כבר כמה שנים טובות עם אותו תיק ואותן נעליים ואני מרוצה מהנוחות שלהם. מדי פעם אני משלה את עצמי שיהיה לי נוח בנעלי "יציאה", אבל מהר מאוד אני מגלה שלא. ושאין דבר כזה "נעלי יציאה נוחות".

       פורסם ע"י איריס | 16 בינואר 2011, 20:49
       Reply to this comment
     • 

       אל תדאגי, לא היו שטויות רציניות. 🙂 העיקרית שאני יכולה לזכור עכשיו היא כשבטעות תרגמת a heavy chocolate pudding למשהו עם 'פודינג שוקולד', במקום קינוח, וזה באמת ממש בקטנה (לא הייתי שמה לב בכלל אם לא הייתי כזו נוקדנית. וחובבת קינוחים). מסוג הדברים שאת מתרגמת בקלות ובשמחה ומתישהו אח"כ את רואה ואומרת לעצמך 'אוי, מה כתבתי?'.

       פורסם ע"י פשוט יעל | 16 בינואר 2011, 23:53
       Reply to this comment
2. 

   יש לי פחות מחצי מליון תיקים, כי אני מה-זה מתאפקת. החצי השני אצל שתי בנותי.
   אני חולה על נעליים, אבל הפסקתי מזמן לקנות ולנעול נעלי עקב… נועלת רק נעליים נוחות. לעומת זאת אני בוהה ונועצת מבטים עורגים בכל חנות נעליים בדרך חזרה הביתה משעור התעמלות פעמיים בשבוע…

   פורסם ע"י נינה רימון דיויס | 16 בינואר 2011, 18:53
   Reply to this comment
   • 

     גם אני למדתי שיעור באיפוק בזמן האחרון, למרות כל הקושי.
     מזל שאצלי אין חנויות נעליים בדרך הביתה משיעור התעמלות 🙂

     פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 16 בינואר 2011, 19:11
     Reply to this comment
3. 

   הילדים שלי כבר למדו: אם יוצאים אתי אל הקניון/לשיטוט ברחובות, הם בצד של חלונות הראווה, יען כי אני נתקעת מול (או פולשת אל) חנויות ספרים, תיקים ונעליים וקשה מאוד להזיז אותי משם… (ואם אני מצליחה לחדור אל חנויות מסוג הפנינג או אופיס דיפו, אפשר למצוא אותי מול מדפי הפנקסים למיניהם… רצוי כאלה בכריכה קשה ונייר איכותי)
   אשר לתכל'ס: אני חורשת שנים על נעלי נוחות (כן, כן, גם קרוקס!) ותיקים פשוטים למראה (גם אם לא זולים במיוחד), כך שאוסף גדול אין לי, אבל התשוקה אליהם אינה חולפת.

   פורסם ע"י batem | 17 בינואר 2011, 9:32
   Reply to this comment
   • 

     אכן כן.
     ובגלל זה בדיוק זה פֶטיש, כי אם אתן חושבות שאני באמת מסתובבת ביום-יום עם התיקים או עם נעלי העקב הקטלניות האלה, אתן טועות.
     אבל התשוקה קיימת.

     פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 17 בינואר 2011, 11:19
     Reply to this comment
4. 

   אוי, תודה! אני אראה את הפוסט הזה ליואב מיד, שידע שאני ממש במצב סביר לעומת חברתי המשוגעת!
   (אני קונה רבע ממך, והוא במצב של הלם תמידי מהכמויות)

   פורסם ע"י רוני | 17 בינואר 2011, 13:01
   Reply to this comment
   • 

     איזה כיף להיות קצת משוגעת 🙂
     ולפחות תכשיטים אני לא קונה – אני לא טיפוס של תכשיטים (התיקים שלי מספיק צעקניים גם ככה) – אז אני חוסכת הרבה כסף, אקצ'ואלי.

     פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 17 בינואר 2011, 13:18
     Reply to this comment
     • 

       גם אני חוסכת את כל הכסף הזה, ואז מוציאה אותו על מחברות. המון המון מחברות.
       (אני יודעת, גם כאן אנחנו חולקות פטיש)

       פורסם ע"י רוני | 17 בינואר 2011, 13:47
       Reply to this comment
5. 

   אוי תיקים, אני אוהבת תיקים. כמה מאושרת הייתי כשמצאתי בדיוק את התיק המתאים לאוניברסיטה ועוד של osa שאני ממש אוהבת (מיוצר ע"י מישהי בשם אסנת, נדמה לי, שלא מרבה למכור במיוחד מאז חזרה בתשובה או משהו כזה), שחיכה לי בחנות מקומית, כמו על פי הזמנה.

   פורסם ע"י מרב | 18 בינואר 2011, 9:10
   Reply to this comment