אתם קוראים...
על ספרות וספרים, פוסטים אורחים

פוסט אורח: בואו נמלא את הצד הריק של המדף

את הפוסט שלחה לי חברתי קרן נייזר כהן, שכבר התארחה כאן בעבר, מתרגמת, מרצה לתרגום משפטי, עורכת-דין ואימא עסוקה לשניים. תודה, קרן!

אתמול התפרסמה כתבה מרתקת במוסף "ספרים" של עיתון הארץ, וכותרתה: הצד הריק של המדף, מאת עמוס גולדברג. מדובר בנושא שהוא מעין טאבו בישראל – העיסוק בתולדות השואה. הכתבה מפנה את הקוראים לספרו של ראול הילברג "השמדת יהודי אירופה" שרק עתה ראה אור לראשונה בעברית (הוצאת יד ושם) לאחר שפורסם באנגלית בשנת 1961.
הפרדוקס המתואר בכתבה הוא שאף על פי שהשואה היא נושא הנלמד במערכת החינוך בישראל, אף שמרבית ניצולי השואה חיו וחיים במדינה, וכמעט לא עובר יום ללא ידיעה זו או אחרת על השואה, "רבים מספרי היסוד המכוננים של התחום, הן ספרי עדות וזיכרון והן ספרי המחקר החשובים ביותר, תורגמו לעברית באיחור ניכר או שלא תורגמו כלל."


מובן שקצרה היריעה מלהעמיק בנושא. הדבר נושק להיבטים של תרגום ואידיאולוגיה (נושא הנלמד באחד מקורסי החובה בתוכנית ללימודי תרגום ועריכת תרגום באונ' תל אביב, בהנחיית פרופ' ניצה בן ארי), תרגום ותרבות – הטאבו בחברה הישראלית בכל הנוגע לעיסוק בשואה בכלל ובספרות השואה בפרט והמגמות המתפתחות בחלוף השנים.
בשנים האחרונות יש מגמה לתרגם לעברית ספרות הנוגעת למחקר ההיסטורי על תולדות השואה, לנושאים הקשורים במבצעי הפשעים, והצגת הקורבנות באור אחר, לאו דווקא באור המוצג ככלל בלימודי השואה בישראל. הכתבה המוזכרת לעיל דנה במגמות אלו ובהחלטות המתקבלות בישראל – מה יתורגם ומה לא. עם זאת, מסתמנת במקביל עלייה במלאכת התרגום של ספרים שטרם ראו אור בעברית – טיפין טיפין.
אחד הספרים שתורגמו לעברית ומוזכרים בכתבה הוא ספרו של ויקטור פראנקל, האדם מחפש משמעות שנכתב ב-1946 ותורגם לעברית ב-1970 (דביר). ברשותי הספר באנגלית ובעברית. קראתי את הספר באנגלית ולאחריו בעברית, כשנזקקתי לציטוט מתוכו לצורך תרגום הספר ראש אחר (הוצאת מטר) שתרגמתי בשנת 2008.
זהו למעשה ספרון קטן אך בתוכו גלום עולם ומלואו. פראנקל, שהיה נוירולוג ופסיכיאטר בווינה, מתאר (בקצרה) את התקופה שהיה כלוא במחנה ריכוז ובמחנה השמדה. כמעט כל הסובבים אותו איבדו צלם אנוש, אך הוא שמר על אנושיותו ותקוותו ברגעים הכי משפילים וקשים שאדם יכול לחוות. הוא ניצל וכתב את הספר המופלא הזה, שמשמש עבור רבים הוכחה לנכונות האמרה ש"החיים חזקים מהכול".
הכתבה טומנת בחובה תחומי עניין רבים שמעסיקים אותי: תרגום, החלטות תרגומיוּת, הוראת תרגום, תולדות השואה וספרות השואה. הן הכתבה והן הספר "האדם מחפש משמעות" מומלצים בחום לקריאה.

בתקווה שהמדף הריק יתמלא ולא תהיה עוד צנזורה על ידיעותינו בנושא.

*תודות לפרופ' ניצה בן ארי על הערותיה והארותיה המלומדות.

מודעות פרסומת

דיון

אין תגובות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: