בצער רב אני מודיעה על פטירתה של פרופ' מרים שלזינגר, מרצה נערצת ומודל לחיקוי הן בפעילותה האקדמית והן בפעילותה למען אוכלוסיות חלשות. עבורי היא היתה גם חברה, שנתנה לי את הדחיפה הראשונה שלי בסיום לימודיי, ולאחר מכן כשהזמינה אותי ללמד בבית ברל. אין ספק שהיא תחסר לכולנו – לתלמידיה לשעבר, לחברי אגודת המתרגמים ולחוקרי תרגום בעולם כולו.
יהי זכרה ברוך.
אני מפנה אתכם שוב אל הפוסט שפרסמתי כאן ב-27 במרץ 2011, הוקרה למרצה אהובה.
אוי! חדשות עצובות נורא ולא צפויות. גם אני למדתי אצלה בבית ברל. היא הייתה מתרגמת ומורה נערצת. עצוב.
למרבה הצער החדשות היו צפויות למדי מזה זמן: מרים חלתה בסרטן ריאות ונאבקה איתו באומץ ובפכחון ראויים להערצה (אם אינני טועה כשהתחילה ללמד השנה – כי היא התעקשה להמשיך ללמד – היא כבר עשתה את זה על כסא גלגלים ועם מכונת חמצן). פגשתי אותה רק פעמים ספורות, אבל התרשמתי ממנה מאוד. אכן אבידה גדולה.
חדשות עצובות מאד.
איזה אדם נהדר ואיזו מורה נהדרת היא הייתה. יהי זכרה לברכה.
על פי דברייך ברור שזכית שהיא היתה מורתך, אין ספק שגם עבורה זו היתה זכות גדולה ללמד אותך. תנחומים, וחיבוק.
תודה, יקירה. הזכות היתה כולה שלי.
אכן, עצוב מאוד. מרים היתה אשת אשכולות אמיתית, כפי שניתן ללמוד מהודעת הפטירה שפרסמה האגודה האירופית לחקר התרגום (EST) –
http://www.est-translationstudies.org/news/2012_shlesinger.html
היכנסו ללינק האחרון שבתחתית העמוד ותראו קטע וידיאו קצר שממחיש עד כמה אהבו את מרים גם ב-EST ובכל מקום שבו הכירו אותה.
לא ידעתי חלתה ונפטרה , עד הרגע, כאב לב, רציתי לדבר איתה ולא הספקתי
כמו כולנו. זו תחושה גדולה של אובדן.