במאבק בין הספר המודפס לאלקטרוני, נדמה שהקרב מוכרע בהדרגה לטובת האחרון. כבר הפניתי אתכם להרצאה המרתקת (ולמאמר) של ג'יימס בּריידל, בפוסט קודם. אז הנה קטע משעשע ששלחה לי דנה ארניה (תודה, דנה!).
אני, כמו רבים מחבריי, משתמשת אמנם בגרסאות שונות של ebooks וכבר לא מתרגמת מספרים מודפסים, אבל כקוראת עדיין קשה לי לעבור מהספר המודפס, על כל חוויית הקריאה שהוא מעניק, אל הספר האלקטרוני.
בחיים לא ניסיתי לקרוא בספר אלקטרוני, אז אני לא יודע… אבל באמת נראה לי שיהיה לי קשה להתרגל. מצד שני, אכן יש לזה המון יתרונות ובעיקר אפשרות החיפוש שמאוד חסרה בספר רגיל…
ממליצים לי לנסות?
גם אני לא, אז נחכה שנינו להמלצות של אחרים.
ויש יתרון מרכזי אחד לספר האלקטרוני – הוא מציל הרבה יערות.
הנה תגובתו של צביקה א', שלא מצליח להוסיף תגובה בעצמו (משום מה).
הסרטון הזה הזכיר לי את הגברת, שילדיה מצאו "מקלדת" פלאים בעליית הגג המאובקת: לא צריך חשמל ולא תקשורת. גם לא צריך לחבר למחשב. יש לה נייר משל עצמה, וכאשר מקלידים התוכן מודפס ישר על הנייר שלה, ואפילו אפשר להדפיס כך בשני צבעים. הגברת קנתה לכל אחד מילדיה המאושרים "מקלדת" כזו, ומשום מה כינתה אותה בשם "מכונת כתיבה"…
והסרטון הזה משלים את האחר:
היי דניאל, ברוך הבא לבלוג!
וגם לוֹל (LOL).
מה, יש כאן עוד דניאל ג'?
אתה רואה מה זה? בשבילי אתה דן והוא דניאל.
נכון שלא צריך חשמל או בטריות, אבל אותי מטרידים המוצרים הנלווים. גם סימניה (ואפילו כמה!), גם מעמד… אני תוהה אם זו לא סתם מזימה לגזילת כספי הקוראים.
(אישית עוד אין לי ספר אלקטרוני, אבל ברור לי שיהיה).
גם לי די ברור שזה הכיוון… אין טעם להתנגד.
הסרטון גדול!
אני מבינה את השימושיות של הקראנים האלקטרוניים, אבל בשבילי קריאת ספר זו לא סתם פעולה פונקציונלית, זו חוויה רגשית שקשורה בתחושות הפיזיות שמלוות אותה: להחזיק את הספר הכרוך, לעלעל בדפי נייר – לפעמים לכתוב הערת שוליים בעפרון או להדגיש משהו שבמיוחד דיבר אלי. עם מכשיר מתכתי אלקטרוני זו פשוט לא תהיה אותה הרגשה.
גם אצלי זה בדיוק ככה, אני מקשקשת הרבה בספרים.