אתם קוראים...
בשוטף

הקרב על העברית (וגם אתנחתא קומית לפורים)

כיוון שגם אני עוסקת לא מעט בקרב האישי שלי על העברית (בפוסטים כמו דברו נקי או לעז לרש), הרשו לי להפנות אתכם לכתבה שתשודר במגזין של אושרת קוטלר בנגל מחר (שבת) ב-20:00.

האם נכון לומר צומת גדול או גדולה והאם דן כנר ידע את התשובה? • ינון מילס יצא בעקבות הוויכוח הנצחי בין מצדדי העברית התקינה על כל חוקיה לבין אלה המעדיפים את האותנטיות על פני הטרחנות.

למי שלא הבין, אני ואתם בצד של הטרחנים. להצצה קצרה בכתבה עצמה, לחצו על התמונה שלעיל. לאחר שידורה, אתם מוזמנים לחזור לכאן ולהמשיך בדיון, או בקרב על העברית.

ולכבוד פורים השמח והמבדח, הנה קטע קצר מתוך פרייז'ר, אחת הסדרות האהובות עליי. בחרתי בקטע הזה גם כי הוא מצחיק, וגם בגלל שניילס ופרייז'ר הולכים לאיבוד בתרגום. חג שמח!

אם הקטע חורק קלות, לחצו על YouTube וצפו בו ישירות בערוץ שלי.

מודעות פרסומת

דיון

9 מחשבות על “הקרב על העברית (וגם אתנחתא קומית לפורים)

  1. אני נגד הטרחנות ובעד האותנטיות. שככל אחד ידבר איך שהוא רוצה.
    זה היה משעמם מאוד אם כולם היו מדברים לפי חוקים מסוימים, מה גם שזה לא ריאלי. שפות מתפתחות ומתגוונות בדיוק בגלל "אי הציות" לחוק.

    זה נכון שלכל שפה יש חוקיות, אך החוקיות נוצרת עם הזמן ומשתנה ולפי דעתי לא בסמכותו של אף אחד לקבוע מה נכון ומה לא נכון. אני מהאסכולה של צוקרמן והדסקריפטיביסטים שדוגלים בכך שהדובר הילידי דובר את השפה כפי שהיא, ולפי שפתו אפשר לשרטט את "החוקים" …של השפה. אך חוקים אלה משתנים מדובר לדובר. צריך לתת מקום לשונות. אינגה, אני בטוח שאת נהנית לשמוע דיאלקטים שונים, משלבים וסלנג בשפות אחרות. לגבי הדוגמא בדיון שלנו בפייסבוק של "תשע שקל" – יכול להיות שהילד שאומר בבית הספר "תשעה שקל" יגיד "תשעה שקלים"בסביבת הוריו הקפדנים.
    חשבת כמה יכול להיות מעניין אם בעוד כמה שנים תהפוך הצורה הזאת לצורה הרווחת ואף ה"תקנית"? ככה בדיוק מתרחש שינוי, וגם אם חושבים על זה, אין שום הגיון בזכר-נקבה בשמות עצם ובשם המספר.

    פורסם ע"י דניאל | 18 במרץ 2011, 17:55
    • לכל שפה יש חוקיות, אין שפה בלי חוקים. שפות מתפתחות בתוך המסגרת, או שואלות משפה אחרת. אני גם מאוד לא טהרנית, אני אוהבת שהשפה מתפתחת, אבל מסתבר שאני קצת טרחנית כי תשע שקלים עדיין צורם לי לאוזן, מה לעשות.

      פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 18 במרץ 2011, 17:58
      • אני נהנית לשמוע דיאלקטים, משלבים וסלנג גם בעברית, ואפילו מנצלת אותם בתרגומים שלי ובכלל. ובכל זאת, בלי להיכנס לדיונים לשוניים יותר מדי, קשה לי עם העמדה הזאת.
        אשמח לשמוע דעות נוספות לכאן ולכאן (וגם באמצע).

        פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 18 במרץ 2011, 18:01
        • אני יושבת איפשהו באמצע… לשמוע מישהו אומר "תשע שקלים" מביא לי חררה, אבל אין מצב שאדבר (או אכתוב) עברית תקנית לחלוטין. לא רוצה להישמע כמו דן כנר.

          לכל שפה יש כללים, ובכל שפה (לפחות בכל שפה שאני מכירה) אנשים שוברים חלק מהכללים באופן יומיומי שוטף. אני חיה באנגליה ואני לא מכירה אף אחד שמדבר אנגלית תקנית לחלוטין כל הזמן. ההבדל הגדול לדעתי הוא בין אלה שיודעים מה הכללים ובוחרים לשבור אותם, לבין אלה שאין להם מושג. (ואני לא מדברת על צוקרמן, שמכיר את הכללים אבל בוחר לעשות כאילו הם לא קיימים.)

          פורסם ע"י דּוֹדָשְלָהּ | 18 במרץ 2011, 20:17
          • גם אני כמוך, אני לא טהרנית בכלל וזה עושה לי חררה לשמוע "תשע שקל"… מעניין למה זה, למה דניאל כן מתרגל לזה (כמו רבים אחרים)
            ולמה אנחנו לא.
            ואני חושבת שבמשפט האחרון שלך סיכמת את חצי התורה על רגל אחת – זה בדיוק כל ההבדל.

            פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 19 במרץ 2011, 10:14
    • ושוב אני מוצאת את עצמי חוזרת על מה שאני אומרת בכל פעם שהוויכול הזה שוב עולה:
      בשפות יש משלבים. יש את המשלב התקני, שמתאים במקומות מסוימים (מאמרים אקדמיים, נאומים, משדרי חדשות וכו'), ולצדו יש הרבה משלבים תת-תקניים (וגם משלב[ים] על-תקני[ים]) שגם להם יש מקום משלהם. מה שאני רואה כבעיה גם בצד של הטהרנים המוחלטים – לא את, אינגה 🙂 – וגם בצד של תומכי 'שפת הדובר הילידי' המוחלטים הוא שתמיד נראה לי שהם מתעלמים מזה. תמיד נשמע כאילו הטהרנים היו רוצים שכל הדוברים ידברו במשלב תקני, וכאילו הילידיסטים היו רוצים שגם מאמרים אקדמיים ייכתבו במשלב תת-תקני 'שטבעי לדובר הילידי'. ובעיניי, זו תפישה מגוחכת; שפה היא דבר מגוון ולא אחיד, וזה חלק מהיופי שבה. ואכן, המשלב התקני תמיד צועד קצת 'מאחורי' השינויים בשפה, ולוקח זמן עד שהם נכנסים אליו, וגם זה טוב – חלק מהחשיבות של קיום משלב תקני נובע מהיציבות היחסית שלו, ואם הוא היה מכניס לתוכו כל חריגה מהתקן ברגע שהיא נוצרה אי אפשר היה לשמור על התקן.

      אגב, גם במשלבים התת-תקניים ובדיאלקטים והסוציולקטים השונים יש כללים. אם תאמר 'הוא הוציא לי את הסעיף' במקום 'הביא לי את הסעיף' או 'אני צריך את זה במיידית' במקום 'במיידי', או 'תשע שקלים' במקום 'תשע שקל', או… קשה לי לחשוב על עוד דוגמאות כי אני לא רוביק רוזנטל ולא מכירה מספיק סלנג וכו', אבל באמת שלא חסר — בכל אופן, אם תחרוג מהכללים הבלתי-כתובים של צורת דיבור כלשהי, אולי לא יתקנו אותך אבל יסתכלו עליך מוזר (לא שאין אנשים שחורגים מכללי המשלבים ושוברים צירופים כבולים דרך קבע – מה שנקרא בבלשנית אידיולקט – אבל הם עושים את זה בדיוק מפני שזה יוצא דופן). פשוט את כללי המשלב התקני מלמדים בבית הספר, ואת כללי המשלבים האחרים לא.

      פורסם ע"י פשוט יעל | 19 במרץ 2011, 13:24
      • טוב שאת חוזרת ואומרת, יעל, כי אנחנו צריכים לשמוע :-).
        כנראה שכולנו חוטאים בזה, גם אלה מאיתנו שבאמצע (לא טהרנים ולא ילידיסטים), כי כמו שאמרתי, זה בכל זאת מציק לי באוזן. כנראה ש-old habits die hard.
        אני בטוחה שהכתבה שתשודר היום תציג שני מחנות קוטביים מאוד, כי זה טיבו של המדיום.

        פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 19 במרץ 2011, 15:46

מעקב קישורים/Pingbacks

  1. פינגבק: הגיע הזמן להתוודות: זה לא עניין של תקן – זה עניין של בורות | דּוֹדָשְלָהּ - 21 במרץ 2011

  2. פינגבק: אינגה יוצאת על הברנז’ה « בּלוֹגלוֹבּלי - 22 במרץ 2011

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: