אתם קוראים...
על ספרות וספרים, על תרגום ועריכה

ים של מילים

 

אני פריקית של אטימולוגיה (הידעתם? בעברית זה גִּזָּרוֹן). אני אוהבת לחקור את מוצאן של מילים, או לגלות מאיפה הגיע ביטוי שגור. אחת ההנאות הגדולות  בעבודת התרגום היא שאני נתקלת לא פעם בפיסות מידע קטנות ומעניינות. לפעמים מסתבר שהן שגויות, כמו ברומן המתח הצופן-דה-וינצ'יאני ספר האהבה מאת קתלין מקגואן (ההמשכון של רב-המכר המיוחלת; אני עובדת כרגע על הספר השלישי והאחרון בסדרה, נסיך ומשורר).

בספר טוענת המחברת שהמילה טרובדור נוצרה מ-Trouver d’or, ופרושה 'למצוא זהב אבוד'. רעיון מסקרן, אך מסתבר שאין שום קשר לזהב, ומקור המילה בגרסה הפרובנסלית או האוקיטאנית של הפועל 'למצוא'  (פרטים נוספים באתר Word Origins וגם בוויקיפדיה). ובכל זאת, אני נהנית גם מהניסיונות הפיקטיביים הללו לגייס את האטימולוגיה לטובת הסיפור – כמו הטענה של מקגואן שאת השם נוסטרדמוס יש לקרוא למעשה כנוסטר דאמוס (הגבירה שלנו), ושבעצם מרים המגדלית היא שכתבה את הנבואות המפורסמות של האדון מישל דה נוטרדאם.

גם במדריכי הטיולים אני נתקלת מדי פעם בפיקנטריה אטימולוגית מעניינת. כולם יודעים שהאמריקנים אימצו שמות רבים של מקומות מהאינדיאנים ומרחבי העולם (קאירו וממפיס, לדוגמה, הועתקו אחר כבוד ממצרים היישר אל גדות המיסיסיפי). אבל האם ידעתם שהעיר סינסינטי נקראת על-שם לוּקיוּס קווינקטיוּס קינקינטוּס (או סינסינטוּס בגרסה האנגלית)? למה בחרו דווקא בו? כי הוא היה מצביא רומאי שפרש לאחר כהונתו כדי לעבד את אדמתו, והבחירה בשם היתה מחווה לאחד בשם ג'ורג' וושינגטון.

אז למה נזכרתי בנושא האטימולוגיה דווקא עכשיו? כי בימים אלה אני עושה הגהה שלאחר עריכה על הספר ים של פרגים מאת אמיטב גוש, שייצא השנה בהוצאת אופוס. נוסף לכתיבה הנפלאה ולסיפור הנהדר – אני לא מגלה, תצטרכו לקרוא בעצמכם – יש בספר גם עיסוק נרחב באטימולוגיה, בעיקר מצד אחד מגיבורי הספר, הראג'ה ניל רטאן. בסוף הספר מופיעה כריסטומתיה (מקראה) שכתב (כביכול) ניל רטאן, ובה הוא מתחקה אחר מילים רבות מתת-היבשת שנכנסו לשפה האנגלית. אין לי ספק שהספר יהיה חגיגה אמיתית לאוהבי אטימולוגיה.

הנה דוגמה קטנה – האם ידעתם שהמשחק פּארצ'יזי הומצא בהודו עוד בשנת 500 לפנה"ס? הנה הקטע הרלוונטי מתוך הכריסטומתיה של ניל (להזכירכם, הספר עדיין לא יצא לאור):

ניל נחרד לגלות שהמשחק האהוב והמוכר של ילדותו, הpachcheesi, נארז ונמכר בתור לוּדוֹ ופּארצ'יזי. "לו רק יכולנו לעגן בפטנט או בזכויות יוצרים את כל מורשתנו לפני שתיתבע ותיגזל בידי כל מיני תאבי בצע, שאף אינם מתביישים למכור לילדינו את כל אותם משחקי ילדות שהעניקו לנו אבותינו בחינם." ניל מעולם לא הרשה לאיש מבני משפחתו לקנות את המשחק בחנות, ודאג לכך שגם ילדיו ישחקו בדיוק כמו שהוא שיחק בילדותו –  על ריבוע של בד רקום, עם החלזונות הססגוניים ביותר מאיי סיישל.

מודעות פרסומת

דיון

16 מחשבות על “ים של מילים

  1. על ריבוע של בד רקום, עם החלזונות הססגוניים ביותר מאיי סיישל!
    נו, נו. בר מזל מי שיזכה לערוך את הספר הזה 🙂
    פגשת כבר את הספר הזה? http://www.text.org.il/index.php?book=1104011
    כיף גדול.

    פורסם ע"י רוני | 1 במרץ 2011, 23:07
  2. גם אני פריקית של אטימולוגיה, של ה"אמיתית" ושל היצירתית של ילדים. למשל:
    אני יודע למה קוראים לפרח הזה חבלבל, כי חבל מאד לקטוף אותו.
    וגם – אני יודע למה קוראים לזה אגן הירכיים (זה היה ילד גן, והוא חשב "אגן היריחיים"), כי יש שם המון ריחות…

    פורסם ע"י מרית בן ישראל | 2 במרץ 2011, 7:45
  3. ואילו אני גיליתי השבוע, במהלך תרגום, מה מקור המילה ג'ריקן: מתברר שהמיכל הגדול היה פיתוח של הגרמנים בזמן מלחה"ע ה-2. כידוע, האמריקאים כינו את הגרמנים ג'רי, ומכאן – jerry can…

    פורסם ע"י מיכל לקס | 2 במרץ 2011, 7:48
  4. מצוין!

    על הג'ריקן שמעתי כבר לפני כמה שנים, אבל רק לאחרונה שמעתי פריט אטימולוגי מפוקפק: האם שמעתם את הטענה כי הניילון נקרא כך משום שהומצא בו-זמנית גם בניו יורק (NY) וגם בלונדון (LON)?

    פורסם ע"י yeled90s | 2 במרץ 2011, 10:32
    • אני מכירה את הסיפור הזה, ויש סיפור נוסף: הניילון נועד להחליף את המשי היפני היקר, וכשהצליחו להפיק אותו, החוקרים אמרו: "Now You've Lost, Old Nippon" – ראשי התיבות הם NYLON.

      אינגה, הספר נשמע מבטיח 🙂

      פורסם ע"י יעל כהנא | 2 במרץ 2011, 12:01
    • שני הסיפורים על מקור השם 'ניילון' הם אטימולוגיה עממית – כמו הרבה סיפורים שנשמעים יותר מדי מגניבים (בלי קשר לניילון ספציפית, כלל אצבע: כל טענה שהמקור של מלה כלשהי הוא בראשי תיבות, שמתייחסת לתקופה שקודמת למחצית השנייה של המאה העשרים, סביר להניח שהיא שגויה. לא, tip לא צמח מ-To Insure Promptitude, ובטח שמלה עתיקה כמו f**k לא התחילה כראשי תיבות של For Unlawful Carnal Knowledge או של כל דבר אחר)…
      אני ממליצה מאוד, בנוסף לאתרים שאינגה ציינה, גם על האתר הנהדר של 'בלש המלים': http://www.word-detective.com (וכל מה שלא מוצאים שם, אפשר לשאול אותו).

      פורסם ע"י פשוט יעל | 2 במרץ 2011, 13:41

מעקב קישורים/Pingbacks

  1. פינגבק: לעז לרש « בּלוֹגלוֹבּלי - 16 במרץ 2011

  2. פינגבק: אינגה יוצאת על הברנז’ה « בּלוֹגלוֹבּלי - 22 במרץ 2011

  3. פינגבק: ניו יורק למשפחות (וגם: חמש אטרקציות שכדאי להכיר) « בּלוֹגלוֹבּלי - 8 במרץ 2012

  4. פינגבק: הבמה של אינגה | ניו יורק למשפחות (וגם: חמש אטרקציות שכדאי להכיר) - 8 במרץ 2012

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: