אני פריקית של אטימולוגיה (הידעתם? בעברית זה גִּזָּרוֹן). אני אוהבת לחקור את מוצאן של מילים, או לגלות מאיפה הגיע ביטוי שגור. אחת ההנאות הגדולות בעבודת התרגום היא שאני נתקלת לא פעם בפיסות מידע קטנות ומעניינות. לפעמים מסתבר שהן שגויות, כמו ברומן המתח הצופן-דה-וינצ'יאני ספר האהבה מאת קתלין מקגואן (ההמשכון של רב-המכר המיוחלת; אני עובדת כרגע על הספר השלישי והאחרון בסדרה, נסיך ומשורר).
בספר טוענת המחברת שהמילה טרובדור נוצרה מ-Trouver d’or, ופרושה 'למצוא זהב אבוד'. רעיון מסקרן, אך מסתבר שאין שום קשר לזהב, ומקור המילה בגרסה הפרובנסלית או האוקיטאנית של הפועל 'למצוא' (פרטים נוספים באתר Word Origins וגם בוויקיפדיה). ובכל זאת, אני נהנית גם מהניסיונות הפיקטיביים הללו לגייס את האטימולוגיה לטובת הסיפור – כמו הטענה של מקגואן שאת השם נוסטרדמוס יש לקרוא למעשה כנוסטר דאמוס (הגבירה שלנו), ושבעצם מרים המגדלית היא שכתבה את הנבואות המפורסמות של האדון מישל דה נוטרדאם.
גם במדריכי הטיולים אני נתקלת מדי פעם בפיקנטריה אטימולוגית מעניינת. כולם יודעים שהאמריקנים אימצו שמות רבים של מקומות מהאינדיאנים ומרחבי העולם (קאירו וממפיס, לדוגמה, הועתקו אחר כבוד ממצרים היישר אל גדות המיסיסיפי). אבל האם ידעתם שהעיר סינסינטי נקראת על-שם לוּקיוּס קווינקטיוּס קינקינטוּס (או סינסינטוּס בגרסה האנגלית)? למה בחרו דווקא בו? כי הוא היה מצביא רומאי שפרש לאחר כהונתו כדי לעבד את אדמתו, והבחירה בשם היתה מחווה לאחד בשם ג'ורג' וושינגטון.
אז למה נזכרתי בנושא האטימולוגיה דווקא עכשיו? כי בימים אלה אני עושה הגהה שלאחר עריכה על הספר ים של פרגים מאת אמיטב גוש, שייצא השנה בהוצאת אופוס. נוסף לכתיבה הנפלאה ולסיפור הנהדר – אני לא מגלה, תצטרכו לקרוא בעצמכם – יש בספר גם עיסוק נרחב באטימולוגיה, בעיקר מצד אחד מגיבורי הספר, הראג'ה ניל רטאן. בסוף הספר מופיעה כריסטומתיה (מקראה) שכתב (כביכול) ניל רטאן, ובה הוא מתחקה אחר מילים רבות מתת-היבשת שנכנסו לשפה האנגלית. אין לי ספק שהספר יהיה חגיגה אמיתית לאוהבי אטימולוגיה.
הנה דוגמה קטנה – האם ידעתם שהמשחק פּארצ'יזי הומצא בהודו עוד בשנת 500 לפנה"ס? הנה הקטע הרלוונטי מתוך הכריסטומתיה של ניל (להזכירכם, הספר עדיין לא יצא לאור):
ניל נחרד לגלות שהמשחק האהוב והמוכר של ילדותו, ה–pachcheesi, נארז ונמכר בתור לוּדוֹ ופּארצ'יזי. "לו רק יכולנו לעגן בפטנט או בזכויות יוצרים את כל מורשתנו לפני שתיתבע ותיגזל בידי כל מיני תאבי בצע, שאף אינם מתביישים למכור לילדינו את כל אותם משחקי ילדות שהעניקו לנו אבותינו בחינם." ניל מעולם לא הרשה לאיש מבני משפחתו לקנות את המשחק בחנות, ודאג לכך שגם ילדיו ישחקו בדיוק כמו שהוא שיחק בילדותו – על ריבוע של בד רקום, עם החלזונות הססגוניים ביותר מאיי סיישל.
בּלוֹגלוֹבּלי 
על ריבוע של בד רקום, עם החלזונות הססגוניים ביותר מאיי סיישל!
נו, נו. בר מזל מי שיזכה לערוך את הספר הזה 🙂
פגשת כבר את הספר הזה? http://www.text.org.il/index.php?book=1104011
כיף גדול.
פורסם ע"י רוני | 1 במרץ 2011, 23:07כבר זכתה 🙂 חמוטל לוין, שעשתה עבודה נפלאה, עליי לציין,
וסיפרה לי שגם נהנתה מהתרגום (אמרה אינגה בצניעות אופיינית).
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 1 במרץ 2011, 23:15ואת "טינגו" פגשתי גם פגשתי, הוא מונח אצלי על שולחן הקפה בסלון, וגם התחלתי לקרוא… הוא מרתק.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 1 במרץ 2011, 23:20גם אני פריקית של אטימולוגיה, של ה"אמיתית" ושל היצירתית של ילדים. למשל:
אני יודע למה קוראים לפרח הזה חבלבל, כי חבל מאד לקטוף אותו.
וגם – אני יודע למה קוראים לזה אגן הירכיים (זה היה ילד גן, והוא חשב "אגן היריחיים"), כי יש שם המון ריחות…
פורסם ע"י מרית בן ישראל | 2 במרץ 2011, 7:45מקסים, מקסים!
וברוכה הבאה לבלוג, מרית.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 2 במרץ 2011, 9:33ואילו אני גיליתי השבוע, במהלך תרגום, מה מקור המילה ג'ריקן: מתברר שהמיכל הגדול היה פיתוח של הגרמנים בזמן מלחה"ע ה-2. כידוע, האמריקאים כינו את הגרמנים ג'רי, ומכאן – jerry can…
פורסם ע"י מיכל לקס | 2 במרץ 2011, 7:48נכון שזה כיף לגלות את הפרטים המרתקים האלה תוך כדי עבודה?
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 2 במרץ 2011, 9:34מצוין!
על הג'ריקן שמעתי כבר לפני כמה שנים, אבל רק לאחרונה שמעתי פריט אטימולוגי מפוקפק: האם שמעתם את הטענה כי הניילון נקרא כך משום שהומצא בו-זמנית גם בניו יורק (NY) וגם בלונדון (LON)?
פורסם ע"י yeled90s | 2 במרץ 2011, 10:32אני מכירה את הסיפור הזה, ויש סיפור נוסף: הניילון נועד להחליף את המשי היפני היקר, וכשהצליחו להפיק אותו, החוקרים אמרו: "Now You've Lost, Old Nippon" – ראשי התיבות הם NYLON.
אינגה, הספר נשמע מבטיח 🙂
פורסם ע"י יעל כהנא | 2 במרץ 2011, 12:01תודה, יעל, אני מאוד אוהבת אותו וגאה בו. מקווה שגם אחרים יאהבו.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 2 במרץ 2011, 17:11שני הסיפורים על מקור השם 'ניילון' הם אטימולוגיה עממית – כמו הרבה סיפורים שנשמעים יותר מדי מגניבים (בלי קשר לניילון ספציפית, כלל אצבע: כל טענה שהמקור של מלה כלשהי הוא בראשי תיבות, שמתייחסת לתקופה שקודמת למחצית השנייה של המאה העשרים, סביר להניח שהיא שגויה. לא, tip לא צמח מ-To Insure Promptitude, ובטח שמלה עתיקה כמו f**k לא התחילה כראשי תיבות של For Unlawful Carnal Knowledge או של כל דבר אחר)…
אני ממליצה מאוד, בנוסף לאתרים שאינגה ציינה, גם על האתר הנהדר של 'בלש המלים': http://www.word-detective.com (וכל מה שלא מוצאים שם, אפשר לשאול אותו).
פורסם ע"י פשוט יעל | 2 במרץ 2011, 13:41יעל, תודה על המידע המחכים כרגיל.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 2 במרץ 2011, 17:12