אתם קוראים...
על ספרות וספרים, על תרגום ועריכה

מעורב ירושלמי

 

חזרתי הביתה, אבל לפני שאשקע בחזרה בחיי היומיום, הנה עוד כמה רסיסי התרשמויות מיריד הספרים הבינלאומי, וליתר דיוק מהאירוע המרכזי (לפחות מבחינתי) – המפגש בין אומברטו אקו לא.ב. יהושע במסגרת הקפה הספרותי. ממש על קצה המזלג:

* מצד אחד שמחתי לראות שהמקום היה מפוצץ שעה ארוכה לפני תחילת האירוע… אנשים גדשו את המדרגות והקרינו את האירוע גם על מסך גדול בקומה העליונה, שהיתה גם היא מלאה מפה לפה. מצד שני, לא ניתנה לי הזדמנות להתקרב אליו, וזו היתה עבורי אכזבה גדולה.

* הופתעתי לגלות שיש הרואים באומברטו אקו סופר בינוני או תיאורטיקן חסר-פשר (שתיים מההערות ששמעתי מפי באי היריד שאיתם שוחחתי עליו). לא כל ספריו הם ספרות גדולה, אבל בעיניי לפחות שם הוורד הוא יצירת מופת. על המטוטלת של פוקו אחווה דעה בהזדמנות אחרת, אני קוראת אותו (שוב) עכשיו. אתם מוזמנים כמובן להביע את דעתכם, אשמח לשמוע אותה.

* עם כל הכבוד לא.ב. יהושע (ויש כבוד), הוא לא היה מנחה מוצלח במיוחד: שוב אותה אנגלית חצצית, ובנוסף לכך הוא גם טלטל את המיקרופון מצד לצד עד שבקושי שמענו את דבריו. טוב שטרחו עובדי המקום להגביר את הווליום ברמקולים אי-שם באמצע האירוע.

* עוד יותר מזה, יהושע היה מנחה משעמם. מזל שאקו החביב תיבל את השיחה פה ושם בכמה התבדחויות (לדבריו, הוא החל לכתוב בגיל מאוחר – חמישים – כשרוב הפרופסורים נוהגים למצוא לעצמם איזו בלונדה צעירה בלרינה לברוח איתה למקסיקו סיטי).

* נכון שאקו כתב לאחרונה ספר על אנטישמיות ועל הפורוטוקולים של זקני ציון (בית-הקברות של פראג),  אבל הספר עדיין לא תורגם לעברית כך שאיש בקהל לא קרא אותו. חוץ מזה, אני גם לא אוהבת את ההתעסקות חסרת-הפרופורציות בשאלות הקשורות לעם היהודי בכל שיחה עם אורח זר. היטיב לומר את זה רוברט כהן, אחד מאורחי הקפה הספרותי ביריד, כשהודה שאיש לא שואל אותו בשום מקום "מה דעתך על הארץ שלנו", חוץ מאשר אצלנו. א.ב. יהושע התמקד במשך דקות ארוכות בשנאת היהודים – ובשאלות כמו מה הסיבות לה, מה הרקע ההיסטורי שלה וכיצד הפכה בימינו לשנאת הציונות. בעיניי זה היה טיפונת ארוך מדי.

* למרבה המזל, אקו הציל את המצב כשחזר לנושא הכתיבה. בתגובה לשאלה על התיאוריה שעומדת מאחורי ספרו העיוני Opera Aperta ('היצירה הפתוחה'), הסביר שלפעמים הטקסט חכם יותר מהסופר, שלא תמיד נכון לשאול "מהי כוונת המשורר". הוא הביא אנקדוטה משם הוורד (סלחו לי שאינני זוכרת את הציטוט המדויק): בעמוד מסוים אומר וויליאם מבסקרוויל שהוא שונא חיפזון, אך כעבור שני עמודים בערך הוא נע "בחופזה"… כששאל אותו אחד הקוראים מה עמד מאחורי הסתירה כביכול, הסביר אקו שלא היתה פה שום כוונה עמוקה, אלא שבהגהה האחרונה נוספה לטקסט מילה אחת כדי שהעימוד ייצא מוצלח יותר, והוא אפילו  לא שם לב לסמיכות בין שני המופעים – כך שמדובר בעניין טכני גרידא.

לסיכום האירוע, אומברטו אקו הוא סמיוטיקן חשוב, חוקר בעל ידע עצום וסופר מרתק. המלצה שלי: רוצו עכשיו לשמוע את אומברטו אקו מתוודה באוניברסיטת ת"א. אם לא תתפסו מקום ברגע זה, תישארו בחוץ. זהו, נגמר, מקווה שהייתם. אבל אם פספסתם, הנה קטעים מהאירוע שנכחתי בו אתמול, בכתבה שפורסמה בטמקא: מי יכתוב את הרומן על ברלוסקוני? נפלה שם טעות, כמובן, כי הוא כתב את הרומן הראשון שלו בגיל 50, כמו שציינתי, ולא בגיל 15 (מצד שני, אני זכרתי שהוא דיבר על בלונדה, ובעקבות הכתבה תיקנתי לבלרינה).

ולסיכום שהותי המהנה בירושלים של זהב: איזה כיף היה לפגוש אתכן – ביחד ולחוד – חברותיי היקרות ערגה הלר, מאירה הס ואיריס שרף (מֶמֶ ואיריס, כיוון שנכחתן באירוע, אשמח לשמוע איך אתן התרשמתן. לא הספקנו לדבר על זה).

כיף היה לפגוש ולו לרגע קצר גם את עמיתיי המתרגמים ענת זיידמן ואליעזר נובודבורסקי, ואת עורכותיי היקרות גלית גולדרייך ויעל ינאי… אם שכחתי מישהו, אני מתנצלת מעומק לבי.

ותודה לשי סנדיק ולפשוט יעל (אשת המסתורין של בּלוֹגלוֹבּלי; השם המלא שמור במערכת :-)). נהניתי מאוד מארוחת הצהריים במסעדת קאנֶלָה – גם בזכות האוכל אך בעיקר בזכות החברה – ולאחר מכן מהסיור הקצר עם יעל בנחלת שבעה ובשוק מחנה יהודה.

לקריאה נוספת –

על היריד: יריד הספרים הבינלאומי בירושלים 2011 – סקירה בבלוג של ניימן 3.0.

על המפגש עם אקו בת"א: פְיַאסְקוֹ אצל אֶקוֹ ותובנות של סופר – סיכום מעניין בבלוג של שירלי פינצי לב

מודעות פרסומת

דיון

4 מחשבות על “מעורב ירושלמי

  1. נכחתי גם באירוע שבו א"ב יהושע ראיין את דניאל מנדלסון, מחבר הספר הנפלא "האבודים". מנדלסון היה מרתק, ויהושע… נו… דיבר שטויות. אני שותפה להתרשמות שלך שהוא לא יודע להנחות. לא כל אחד ניחן בכל התכונות, מה לעשות?

    פורסם ע"י מיכל לקס | 24 בפברואר 2011, 16:31
  2. תמיד כיף לראות אותך, גם אם לכמה דקות… אכן, א.ב. יהושע לא היה הבחירה המוצלחת ביותר לשיחה, גם אם הוא אחד הכותבים הגדולים ביותר בימינו.
    הופתעתי בכלל מכמות האנשים באירועים השונים ביריד, כמו למשל ברב שיח שהיה "בין ברלי לירושלים", ובשולחן העגול של שני הסופרים הספרדיים, חסוס פררו ופרנאנדו איווסאקי, עם יורם מלצר. שני הסופרים האלה טרם זכו לתרגום עברי ולא יכולתי לצפות ללכזו כמות של אנשים, גם אם אחד ההסברים הוא שתפסו מקום לקראת השיחה עם אקו.

    שנים רבות לפני "שם הורד" וגלגולו כסופר של ספרות יפה ולצד חיבוריו האקדמיים, אקו עזר לתרגם ולהפיץ באיטליה את "מפאלדה", סדרת קומיקס לה התוודעה כאשר היה בשנת שבתון בארגנטינה ב- 1969, אם אינני טועה. ובקו כמעט ישיר, גם מפאלדה היום (למרות שמחברה הפסיק לצייר אותה ב- 1973), נרתמה להתנגדות נגד ברלוסקוני 40 שנה אחרי, עם ציור מיוחד בו היא אומרת "אני לא אישה העומדת לרשותך". אגב, מי שחושב שתרגום קומיקס הוא מלאכה פשוטה, טועה…

    פורסם ע"י אליעזר | 27 בפברואר 2011, 12:21
    • היי אליעזר,
      ברוך הבא לבלוג, תודה תודה.
      אכן, היתה השתתפות ערה מאוד בכל אירועי הקפה הספרותי שנכחתי בהם, וזה יפה מאוד.
      ואתה בהחלט צודק, לא קל לתרגם קומיקס. לא שניסיתי 🙂
      נתראה בכנס הבא? אולי ברומא?

      פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 27 בפברואר 2011, 16:10

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: