ד"ר אילת ברעם-צברי מהטכניון מובילה בישראל תחום שנקרא science communication, ואין לתחום הזה במחקר ובעשייה האקדמית והציבורית תרגום הולם בעברית.
התחום עוסק באופן שבו מדע ומדענים משוחחים עם הציבור הרחב בכל הרמות – מול מקבלי החלטות, מול התקשורת, במסגרת התקשורת ועם הציבור הרחב ישירות – וכן באופן שבו המדע נתפס ומדברר את עצמו.
Improving science communication
אורי אביב, מנהל פסטיבל אייקון TLV, פנה אליי בעניין אחר ומכאן לכאן שאל אותי גם איך הייתי מתרגמת את המונח, שכן גם הוא מעורב במיזמים שונים הקשורים בתחום. הצעתי לו ולאילת לפרסם את האתגר בבּלוֹגלוֹבּלי, ושניהם נענו בשמחה.
אילת ביקשה להוסיף כמה מילים על השמות שכבר פסלה:
המונח תקשורת מדעית מתייחס לדרך שמדענים מתקשרים זה עם זה (למשל על ידי כתיבת מאמרים מדעיים והצגת פוסטרים), מדע בתקשורת הוא מונח מצמצם מאוד, שכן אינו כולל תקשורת בינאישית (למשל עם מקבלי החלטות או בדיאלוג עם הציבור), תקשור מדע, נגוע באסוציאציות פאראפסיכולוגיות של המושג "תקשור", ואילו מדע ותקשורת יוצר תחושה של שני תחומים נבדלים, ולא תחום מחקר העומד בפני עצמו. מתוך הברירות הלא-מספקות הללו בחרתי בינתיים להשתמש במונח מדע בתקשורת, אבל אשמח לרעיונות טובים יותר.
אמש ניסיתי להציע להם כמה רעיונות, ואני מוסיפה אותם גם כאן. שלפתי אותם מהשרוול, כמה מהם ודאי ייראו לכם מגוחכים, אנא התחשבו בעובדה שעשיתי זאת בשעת לילה מאוחרת מאוד.
מדע(עים) מתוקשר(ים)
מדע (ל)המונים
המדע במדיה
הידברות מדעית
דברור מדעי
הסברה מדעית
הסברה במדע
ועכשיו הכדור עובר אליכם. אנא שרשרו את ההצעות שלכם בתגובות לפוסט, ואם אתם תומכים בהצעה כזו או אחרת תוכלו גם להגיב למציע ההצעה. ההצעה הזוכה (אילת ואורי ישפטו) תזכה בתואר הנכסף יקיר המדור ותפורסם בבּלוֹגלוֹבּלי.
בּלוֹגלוֹבּלי 
עוד אחשוב על הנושא, אבל בינתיים תרומתי: העורך המדעי שלי בתחום תקשורת המונים מעדיף את המונח "תקשורת" על "מדיה". ל"הסברה" אמנם יש נופך קצת מיושן, אבל היא נראית לי מתאימה כאן.
פורסם ע"י ענבל שגיב | 13 בפברואר 2011, 10:32"הסברה" היא חד כיוונית. אנחנו שואפים לדיאלוג.
פורסם ע"י חנן כהן | 13 בפברואר 2011, 12:56כמו שחנן אמר, השאיפה של התחום היא להדדיות. בין השאר זו הסיבה שהמונח
public understanding of science
הוחלף ב
public engagment with science
פורסם ע"י אילת ב"צ | 13 בפברואר 2011, 20:30רגע רגע. "תקשורת מדעית" נשמע כמו תרגום מדויק לגמרי למונח Science communication, ומהצצה ממש ממש חטופה בערך שבויקיפדיה אני מבין שהמונח האנגלי משמש בשני המובנים. אז למה לפסול אותו? אם זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים, וגם במקור הוא משמש בשני מובנים, אז למה לפחד מזה בעברית?
פורסם ע"י pfriedmann | 13 בפברואר 2011, 10:51לדברי אילת (ואני מסכימה איתה), תקשורת מדעית מתייחס לתקשורת בין מדענים בלבד, וזה אמור להיות מונח כוללני יותר.
מה עם הצעות נוספות, חוץ משלי?
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 13 בפברואר 2011, 11:42מבחינת המילים, אין לי ספק שצריך להשתמש במילה תקשורת ובמילה מדע, אבל מוכרחים להיות יצירתיים בתחבור שלהם (יש מילה כזאת, תחבור? לא, אה?). אז אני אומרת: תקשורת המדע. זה מצלצל לי כמו מדעי החיים שתפס יפה.
פורסם ע"י עפרה הוד | 13 בפברואר 2011, 12:47לדעתי ה-communication פה מתייחס ספציפית לעניין העברת מסרים. אני מתפתה ל"תמסורת מדעית" אבל בנימה יותר רצינית, אולי "מסרי מדע"?
פורסם ע"י סקטור | 13 בפברואר 2011, 11:51מה לגבי שיח מדעי? Far fetched?
פורסם ע"י נועה פלג | 13 בפברואר 2011, 12:38אני חשבתי על "רב שיח מדעי", אז אני מצטרפת לכאן וגם לליטל להלן.
פורסם ע"י אלה לילך | 13 בפברואר 2011, 14:48מצלצל יפה מאוד, אבל לתפיסתי ל"רב שיח מדעי" יצוקה כבר משמעות שלא תאפשר לכלול בו מונולוג כמו מאמר בעיתון, למשל.
פורסם ע"י אילת ב"צ | 13 בפברואר 2011, 20:33אני בכל זאת מציעה להיצמד ל'תקשורת מדעית'. המונח במשמעותו בציבורית מספיק צעיר כדי שיקבל את התוכן שאנשי התחום יצקו לתוכו ואולי עם הזמן משמעותו כתקשורת-בין-מדענים-בלבד תשתנה. יש יתרון בלהשתמש במונח הקיים בשפה האנגלית, בעיקר בתחום המוזן בעיקר מבריטניה, ואני מסכימה ש'תקשורת' ו'מדע' ממילא חייבים להיות שם.
חוץ מזה הביטוי האלמותי 'חבל על הזמן' כבר לימד אותנו להפריד בין הפשט לדרש, לא?
פורסם ע"י ורדה גור בן שטרית | 13 בפברואר 2011, 13:24הטיעונים של ורדה ופרידמן משכנעים. אולי באמת כדאי לשקול השתלטות עויינת על המונח.
פורסם ע"י אילת ב"צ | 13 בפברואר 2011, 20:35השיח המדעי, כמובן, בהתייחס אל איך ש"המדע מדבר עם עצמו".
פורסם ע"י ליטל | 13 בפברואר 2011, 14:14אני תומך ב"רב שיח מדעי" שהוצע לעיל.
והנה הצעה נוספת:
מדע נגיש / הנגשה מדעית / הנגשת המדע / נגישות מדעית בתקשורת
פורסם ע"י יעקב | 13 בפברואר 2011, 16:55הצעות:
– דברור המדע או דברור מדעי (כפי שאת הצעת).
– דוברות המדע או דוברות מדעית,
ואז בעל התפקיד יכול להיקרא דובר מדעי (כמו דובר צה"ל).
פורסם ע"י רוני ה. | 13 בפברואר 2011, 23:38תמסורת מדע
הולכת מדע
פורסם ע"י נעם | 14 בפברואר 2011, 8:30הבעיה עם ההצעה הזו היא שדוברות היא מקצוע בו אתה אמור להוציא החוצה חדשות מחמיאות על המוסד בוא אתה עובד, ולמנוע מחדשות לא מחמיאות מלהתפרסם. זה לא כולל מה שכתבי מדע עושים (או אמורים לעשות)
פורסם ע"י ayeletbaramtsabari | 14 בפברואר 2011, 9:20תודה רבה לכל המגיבים… אם יש לכם הצעות נוספות, אל תהססו.
אניח לאילת לבחור את ההצעה הזוכה בזמנה החופשי 🙂 וברגע שיהיה לנו זוכה אפרסם אותו כאן. Stay tuned.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 15 בפברואר 2011, 12:36מדע בשיח הציבורי
מדע בשיח החברתי
מדע בשיח התרבותי
מדע והתרבות הפופולארית
פורסם ע"י אביב שרון | 16 בפברואר 2011, 18:14תודה רבה לכולכם! ההתלבטות קשה מאוד. הרשימה המצוצמצת כוללת כרגע את:
תקשורת מדעית (הישן והלא כל כך טוב)
תקשורת המדע
הנגשה מדעית
מדע בשיח הציבורי (יותר מדי כמו "מדע וחברה", שזה מונח כוללני הרבה יותר)
פורסם ע"י אילת ב"צ | 18 בפברואר 2011, 9:42הכוונה בתקשורת המדע זה להפוך את המדע נגיש לציבור, או מה שנקרא בלע"ז popular science. אפשר לתרגם במגוון צורות – מדע עממי, מדע וולגרי, הנגשת המדע, מדע לעם, המדריך המדעי להדיוט. אהבתי את ההצעות עם השיח, כי זה "להוריד את המדע מהעץ" 🙂 . "מדע בתרבות" זה אכן יותר מתאים, מכיוון שלמעשה מדובר יותר מהתקשורת עצמה, אולי "מדע ביום-יום" שמרמז גם להנגשה וגם לקרבה?
פורסם ע"י Amit Kenny | 12 ביולי 2013, 18:15תודה, עמית… נדמה לי שקצת מאוחר להציע עוד הצעות 🙂 אבל תודה על ההתייחסות.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 13 ביולי 2013, 10:55