ד"ר אילת ברעם-צברי מהטכניון מובילה בישראל תחום שנקרא science communication, ואין לתחום הזה במחקר ובעשייה האקדמית והציבורית תרגום הולם בעברית.
התחום עוסק באופן שבו מדע ומדענים משוחחים עם הציבור הרחב בכל הרמות – מול מקבלי החלטות, מול התקשורת, במסגרת התקשורת ועם הציבור הרחב ישירות – וכן באופן שבו המדע נתפס ומדברר את עצמו.
אורי אביב, מנהל פסטיבל אייקון TLV, פנה אליי בעניין אחר ומכאן לכאן שאל אותי גם איך הייתי מתרגמת את המונח, שכן גם הוא מעורב במיזמים שונים הקשורים בתחום. הצעתי לו ולאילת לפרסם את האתגר בבּלוֹגלוֹבּלי, ושניהם נענו בשמחה.
אילת ביקשה להוסיף כמה מילים על השמות שכבר פסלה:
המונח תקשורת מדעית מתייחס לדרך שמדענים מתקשרים זה עם זה (למשל על ידי כתיבת מאמרים מדעיים והצגת פוסטרים), מדע בתקשורת הוא מונח מצמצם מאוד, שכן אינו כולל תקשורת בינאישית (למשל עם מקבלי החלטות או בדיאלוג עם הציבור), תקשור מדע, נגוע באסוציאציות פאראפסיכולוגיות של המושג "תקשור", ואילו מדע ותקשורת יוצר תחושה של שני תחומים נבדלים, ולא תחום מחקר העומד בפני עצמו. מתוך הברירות הלא-מספקות הללו בחרתי בינתיים להשתמש במונח מדע בתקשורת, אבל אשמח לרעיונות טובים יותר.
אמש ניסיתי להציע להם כמה רעיונות, ואני מוסיפה אותם גם כאן. שלפתי אותם מהשרוול, כמה מהם ודאי ייראו לכם מגוחכים, אנא התחשבו בעובדה שעשיתי זאת בשעת לילה מאוחרת מאוד.
מדע(עים) מתוקשר(ים)
מדע (ל)המונים
המדע במדיה
הידברות מדעית
דברור מדעי
הסברה מדעית
הסברה במדע
ועכשיו הכדור עובר אליכם. אנא שרשרו את ההצעות שלכם בתגובות לפוסט, ואם אתם תומכים בהצעה כזו או אחרת תוכלו גם להגיב למציע ההצעה. ההצעה הזוכה (אילת ואורי ישפטו) תזכה בתואר הנכסף יקיר המדור ותפורסם בבּלוֹגלוֹבּלי.
עוד אחשוב על הנושא, אבל בינתיים תרומתי: העורך המדעי שלי בתחום תקשורת המונים מעדיף את המונח "תקשורת" על "מדיה". ל"הסברה" אמנם יש נופך קצת מיושן, אבל היא נראית לי מתאימה כאן.
"הסברה" היא חד כיוונית. אנחנו שואפים לדיאלוג.
כמו שחנן אמר, השאיפה של התחום היא להדדיות. בין השאר זו הסיבה שהמונח
public understanding of science
הוחלף ב
public engagment with science
רגע רגע. "תקשורת מדעית" נשמע כמו תרגום מדויק לגמרי למונח Science communication, ומהצצה ממש ממש חטופה בערך שבויקיפדיה אני מבין שהמונח האנגלי משמש בשני המובנים. אז למה לפסול אותו? אם זה בדיוק מה שאנחנו מחפשים, וגם במקור הוא משמש בשני מובנים, אז למה לפחד מזה בעברית?
לדברי אילת (ואני מסכימה איתה), תקשורת מדעית מתייחס לתקשורת בין מדענים בלבד, וזה אמור להיות מונח כוללני יותר.
מה עם הצעות נוספות, חוץ משלי?
מבחינת המילים, אין לי ספק שצריך להשתמש במילה תקשורת ובמילה מדע, אבל מוכרחים להיות יצירתיים בתחבור שלהם (יש מילה כזאת, תחבור? לא, אה?). אז אני אומרת: תקשורת המדע. זה מצלצל לי כמו מדעי החיים שתפס יפה.
לדעתי ה-communication פה מתייחס ספציפית לעניין העברת מסרים. אני מתפתה ל"תמסורת מדעית" אבל בנימה יותר רצינית, אולי "מסרי מדע"?
מה לגבי שיח מדעי? Far fetched?
אני חשבתי על "רב שיח מדעי", אז אני מצטרפת לכאן וגם לליטל להלן.
מצלצל יפה מאוד, אבל לתפיסתי ל"רב שיח מדעי" יצוקה כבר משמעות שלא תאפשר לכלול בו מונולוג כמו מאמר בעיתון, למשל.
אני בכל זאת מציעה להיצמד ל'תקשורת מדעית'. המונח במשמעותו בציבורית מספיק צעיר כדי שיקבל את התוכן שאנשי התחום יצקו לתוכו ואולי עם הזמן משמעותו כתקשורת-בין-מדענים-בלבד תשתנה. יש יתרון בלהשתמש במונח הקיים בשפה האנגלית, בעיקר בתחום המוזן בעיקר מבריטניה, ואני מסכימה ש'תקשורת' ו'מדע' ממילא חייבים להיות שם.
חוץ מזה הביטוי האלמותי 'חבל על הזמן' כבר לימד אותנו להפריד בין הפשט לדרש, לא?
הטיעונים של ורדה ופרידמן משכנעים. אולי באמת כדאי לשקול השתלטות עויינת על המונח.
השיח המדעי, כמובן, בהתייחס אל איך ש"המדע מדבר עם עצמו".
אני תומך ב"רב שיח מדעי" שהוצע לעיל.
והנה הצעה נוספת:
מדע נגיש / הנגשה מדעית / הנגשת המדע / נגישות מדעית בתקשורת
הצעות:
– דברור המדע או דברור מדעי (כפי שאת הצעת).
– דוברות המדע או דוברות מדעית,
ואז בעל התפקיד יכול להיקרא דובר מדעי (כמו דובר צה"ל).
תמסורת מדע
הולכת מדע
הבעיה עם ההצעה הזו היא שדוברות היא מקצוע בו אתה אמור להוציא החוצה חדשות מחמיאות על המוסד בוא אתה עובד, ולמנוע מחדשות לא מחמיאות מלהתפרסם. זה לא כולל מה שכתבי מדע עושים (או אמורים לעשות)
תודה רבה לכל המגיבים… אם יש לכם הצעות נוספות, אל תהססו.
אניח לאילת לבחור את ההצעה הזוכה בזמנה החופשי 🙂 וברגע שיהיה לנו זוכה אפרסם אותו כאן. Stay tuned.
מדע בשיח הציבורי
מדע בשיח החברתי
מדע בשיח התרבותי
מדע והתרבות הפופולארית
תודה רבה לכולכם! ההתלבטות קשה מאוד. הרשימה המצוצמצת כוללת כרגע את:
תקשורת מדעית (הישן והלא כל כך טוב)
תקשורת המדע
הנגשה מדעית
מדע בשיח הציבורי (יותר מדי כמו "מדע וחברה", שזה מונח כוללני הרבה יותר)
הכוונה בתקשורת המדע זה להפוך את המדע נגיש לציבור, או מה שנקרא בלע"ז popular science. אפשר לתרגם במגוון צורות – מדע עממי, מדע וולגרי, הנגשת המדע, מדע לעם, המדריך המדעי להדיוט. אהבתי את ההצעות עם השיח, כי זה "להוריד את המדע מהעץ" 🙂 . "מדע בתרבות" זה אכן יותר מתאים, מכיוון שלמעשה מדובר יותר מהתקשורת עצמה, אולי "מדע ביום-יום" שמרמז גם להנגשה וגם לקרבה?
תודה, עמית… נדמה לי שקצת מאוחר להציע עוד הצעות 🙂 אבל תודה על ההתייחסות.