אתם קוראים...
על תרגום ועריכה, צל"ש / צל"ג

צל"ש / צל"ג (פינה חדשה)

אני מייסדת בזאת פינה חדשה, שתיקרא צל"ש / צל"ג, ובה אביא מדי שבוע לקט קצר של דברים שקראתי, צילמתי או שמעתי, אם זה בספרות, באמצעי התקשרות, על שלטי חוצות וכדומה. מטבע הדברים והמקצוע שלי, הכוונה לענייני לשון, תרגום או עריכה.

נפתח בהבהרה:

כולנו טעינו, טועים, וגם נמשיך לטעות. אין בפינה הזאת שום כוונה ללעוג למי שמככב בה (לרע). כוונת המשוררת (אני) היא אחת: להציג דברים שנראים לי שגויים או ראויים לציון, כדי שכולנו נלמד מהבחירות השגויות או נאמץ את הבחירות היפות.

וכדי להמחיש את הפואנטה (שכולנו טועים), הנה צל"ג שאני מעניקה בזאת גם לעצמי (קורבן ראשון של הפינה). בספר מתח די זניח שתרגמתי לפני כמה שנים הופיע הדיאלוג הבא –

"כשנכנסנו לבניין השארתי את המכונית שלי כאן, בחנייה, והוא כנראה לקח אותה כדי לעקוב אחרי ליפטון. איפה הם עכשיו, אלוהים יודע…"

 "אבל לי יש."

כנראה שתרגמתי במקור "אין לי מושג" (והתשובה: "אבל לי יש") ולאחר מכן שיניתי, אבל לא טרחתי לשנות את ההמשך. גם בעריכה לא עלו על זה, והתוצאה לפניכם. טעות, טועים, טעינו.

נתחיל עם הצל"ש –

טוב, אני מודה, היה לי קשה למצוא… ביקורתיות ושיפוטיות 'באים לנו' כנראה בטבעיות, אבל מהיום אני אשים לב ואין לי ספק שאמצא.

אז את הצל"ש תקבל השבוע אריאנה מלמד, שכתבה על ליהוקי הריאליטי. לא בדיוק ענייני לשון, אבל בערך, כי בין השאר היא מתייחסת להידרדרותה של השפה (אפרופו הפוסט הפופולרי ביותר בבלוג שלי עד כה: קריאה נרגשת: דברו נקי). אהבתי את הביקורת, והזדהיתי מאוד עם התחושות שעולות גם בי בכל פעם שמזדמן לי לראות איזה בדל מ"היפה והחנון".

ונעבור לצל"ג –

הוא שמור השבוע לסלונה, בסך הכול מגזין אינטרנטי חביב לנשים. אפילו אני פתחתי שם עמוד, כדי להפיץ את בשורתי, ובמסגרת זו ביקשתי הצעת חברות מכמה משתתפות. לחצתי על הכפתור המתאים ואז הופיע המענה האוטומטי בקשת החברות בוקשה. בוקשה? מיד הרמתי גבה. צורת הסביל "בוקש" אכן קיימת, אבל כמו שכתבה לי חברתי רחל הלוי במייל פרטי, זה נשמע כמו מערכון של הגששים. בחירה תמוהה ביותר, בעיקר משום שאפשר פשוט לומר "בקשת החברות הועברה/נמסרה/הוגשה" או ווטאֶבֶר.

[ מיד אחרי שפרסמתי את הפוסט קראתי את זה בבלוג של עידו קינן. אז הנה צל"ג למשרד ההסברה, או שאולי בעצם לא מגיע להם צל"ג, כי המודעה הזו היא בסך הכול מראה של מדינת ישראל 2011. הם יודעים שאף אחד (כמעט) לא יבין שיש כאן ביטוי אידיומטי – או אם תרצו, לא יזהה את האלוזיה – ולכן הם גם מנקדים, שלא נטעה, חס וחלילה, ולאחר מכן גם מנהירים בסוגריים. למעשה, הם מתרגמים את עצמם מעברית לעברית, למען דוברי העברית.]

זהו בינתיים. בשבוע הבא מן הסתם יהיו לי עוד. ואם לא יהיו צל"גים טריים-טריים, מה טוב, אבל לא חסרות טעויות תרגום שליקטתי במשך השנים…

בקשה קטנה לסיום: אשמח לקבל במייל פרטי (אפשר גם דרך צרו קשר) דוגמאות לצל"שים ולצל"גים מכל הסוגים. דוגמה לצל"ג מצולם בפוסט הקצרצר ובפינת הפאדיחה. מבטיחה לתת לכם קרדיט.

מודעות פרסומת

דיון

4 מחשבות על “צל"ש / צל"ג (פינה חדשה)

  1. איזה אתגר מעולה! אני אחפש לך, ובהיותי עורכת, אפילו לא צריך לתת קרדיט 🙂

    פורסם ע"י רוני | 14 בינואר 2011, 12:57
  2. היי אינגה,
    הנה חידוש לשוני מעניין שהגיע אליי זה עתה במייל:

    רקדנו עד שקלו כוחותינו

    פורסם ע"י שרה מני-לנגפוס | 16 בינואר 2011, 2:04

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: