בפוסט הקודם הבטחתי לספר לכם על ההרצאה של ד"ר נועם אורדן, שעובד בגוגל ועושה את הפוסט דוקטורט שלו בחוג למדעי המחשב, אבל את הדוקטורט כתב בהנחייתה של פרופ' מרים שלזינגר, בנושא גישות חיוביות לחקר טקסטים מתורגמים.
לראשונה בקריירה שלי כמתרגמת ספרות, הוספתי את דבר המתרגמת לספר שתרגמתי - ים של פרגים מאת אמיטב גוש, שיראה אור בחודשים הקרובים בהוצאת אופוס. אני נורא מתרגשת, ומלאה חשש, ומקווה שהספר והתרגום יתקבלו באהבה. בינתיים, קיבלתי אישור מההוצאה* לפרסם בבלוג את הדברים שכתבתי. הריהם לפניכם. Go easy on me…
כמתרגמת מדריכי טיולים, אני מתעסקת לא מעט גם בשפות שאינני דוברת - אני מתעתקת לעברית מאיטלקית, דרך צ'כית ועד שפות אינדיאניות, ומתרגמת את המילון השימושי שבסוף כל מדריך. תוך כדי עבודה, אני נתקלת בכל מיני תופעות מעניינות. אחת מהן היא ידידי כזב (faux amis או false friends) – מילים בשפות שונות שנראות או נשמעות דומה/זהה, אך משמעותן שונה. לדוגמה: המילה לורד (במשמעות של טוּש) היא ידיד כזב … Continue reading
סלחי לי, ברנז'ה יקרה, ואם קשה לך עם העברית אז אֶקסקיוּז מי, אבל מה זה אמור להיות, בחייאת? זו יצירתיות? זה אמור להצחיק? מה זה הסלוגן הזה בפרסומת לבנק שלא אזכיר את שמו? אני על זה? זה אמור להיות קליט? זה הכי קריאייטיב שיכולה להיות סוללה של קופירייטרים? בשביל זה הם מקבלים את הבּיג בּאקס? בשביל תרגום מילולי של I'm on … Continue reading
כמתרגמת הוותיקה ביותר בשטיינהרט-קציר, הפכתי בשנים האחרונות לכתובת גם עבור מתרגמים חדשים שהתקבלו להוצאה וביקשו ממני עזרה וייעוץ, וגם עבור מתרגמים שהגישו דוגמה ולא התקבלו. אין לכם מושג כמה פעמים שאלו אותי מה צריך לעשות כדי להתקבל, כאילו שנמצאת בידי הנוסחה המנצחת. אז זהו, שבתרגום אין נוסחאות, תרגום הוא עניין סובייקטיבי מאוד.
לפני שאני יוצאת בקריאתי הנרגשת, הרשו לי להסביר איך בעצם נולד הפוסט הזה. מעשה שהיה כך היה… מערכה ראשונה: לפני כשבועיים, בזמן הסערה הגדולה, צנחו כמה אריחים מהקיר החיצוני של הבניין שלי (למעשה, לא כולו שלי, רק דירה אחת, וגם היא לא בדיוק שלי כי מחצית שייכת לבנק משכן, אבל זו לא הפואנטה). אץ רץ … Continue reading
אתם אמרתם