עכשיו זה רשמי. הרמונט בוורמונט חוזר.
קיבלתי הצעה חד-פעמית, שרק מעטים מקבלים, לחזור לגרין מאונטן לשלושה חודשים, לעבוד שם כסייעת (יש שתיים, אני אמורה להיות השלישית ולעשות עבודות מזכירות והסעות שלושה בקרים בשבוע), ולהשתתף בתוכנית חינם, כולל הכול. זו הזדמנות נפלאה עבורי, שתאפשר לי גם לעבוד, גם ליהנות מהתוכנית המצוינת וגם לעשות קצת סדר בבלגן, להשקיע בעצמי ובעיקר לחשוב מה הלאה.
אם שכחתם או לא קראתם מה עשיתי בגרין מאונטן בנגלה הראשונה, אתם מוזמנים לקרוא כאן את הפוסטים בנושא.
כמו כן, תוכלו לקרוא התרשמויות בבלוג של ננסי בראון, חברתי למחזור בגרין מאונטן, שחזרה גם היא לעבוד שם כסייעת ונמצאת שם כעת. כמה מהדברים שהיא כותבת בבלוג שלה, Better Late Than Never? מהדהדים חזק גם אצלי, ואולי אצל רוב האנשים שסובלים ממשקל עודף. הנה כמה ציטוטים נבחרים:
"It was scary at first to get in touch with the feelings and basic loathing I hadItowards my body. How it somehow failed me by getting fat (versus me failing it)."
"A big deal is made here about not putting off your life until you lose weight. When I lose weight I will take that cruise, or when I lose weight I will do that thing I have always wanted to do. Meanwhile years, and years, and years go by in limbo."
אחלו לי הצלחה!
בּלוֹגלוֹבּלי 
ריספקט.
את ההוכחה שדברים טובים קורים למי שדואג שיקרו לו דברים טובים. שיהיה בהצלחה, מתוקה. מתי את נוסעת?
חוץ מזה, רק עכשיו קראתי את הפוסטים שפרסמת משם, ואין לך מושג כמה שמחתי לקרוא מתכון לקליית קייל…. יש פה מלא, זה מזון מדהים באיכותו התזונתית, ואין לנו שמץ מושג איך לאכול אותו (הא! התחכמתי!) עוד מתכונים לקייל, בבקשה.
פורסם ע"י ההיא מהאי | 29 באפריל 2011, 2:17איך עלית עליי, אני באמת מאלה שדואגות שדברים טובים יקרו להן, או תופסות כל הזדמנות שנקרית בדרכן בשתי ידיים.
תודה תודה. שבוע וקצת אחרי שאני חוזרת מרומא.
כן, הקייל הזה זה פשוט מעדן… אני אשלח משם עוד מתכונים, אני יודעת שיצא להם ספר מתכונים חדש לאחרונה אבל לא ראיתי אותו עדיין.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 29 באפריל 2011, 9:22שמחה בשבילך, בהצלחה.
פורסם ע"י אורלי | 29 באפריל 2011, 7:55תודה, אורלי!
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 29 באפריל 2011, 9:20נשמע מצויין! מחכה לעדכונים 🙂
פורסם ע"י חגית | 30 באפריל 2011, 0:18אני רק מקווה שאגיע לרגע הזה שפויה עם כל מה שיש לי לעשות עד אז…
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 30 באפריל 2011, 9:30מה אומר, אינגה? מאחלת לך ב ה צ ל ח ה עד מאוד ומחכה לפוסטים וורמונט-פלייבר'ד. אש"א
פורסם ע"י theonefromkovna | 30 באפריל 2011, 9:27תודה, תודה!
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 30 באפריל 2011, 9:28כבר את נוסעת שוב, ולשלושה חודשים?!?! מהר מהר ניפגש, עוד לפני רומא.
תמיד אמרנו שצריך להכניס "רגל בדלת", ואז היא כבר נפתחת לרווחה, ואם היא במקרה נסגרת מסיבה כלשהי, מיד נפתח חלון! אני מאמינה בזה לחלוטין 🙂
אוהבת אותך מאוד! בואי נדבר כמה שיותר מהר,
נשיקות,
ממ
פורסם ע"י מֶמֶ | 1 במאי 2011, 10:22את רואה? גם ככה אנחנו לא מתראות שלושה חודשים ויותר, אז לא תרגישי בחסרוני… סתם.
גם אני מאמינה בזה – where there's a will there's a way.
נדבר בקרוב.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 1 במאי 2011, 15:04