חברים יקרים, זהו הפוסט האחרון בפינה צל"ש / צל"ג. אני יודעת, אהבתם אותה מאוד, אבל כדי להביא לכם צל"גים איכותיים (וגם צל"שים, שנדיר יותר למצוא) עליי לסרוק את המרשתת ואת התקשורת הכתובה כמו שעושה באדיקות רבה ולווט אנדרגראונד, אבל למי יש זמן?
אל דאגה, אני אמשיך לפרסם פה קריאות נרגשות לשמירה על השפה העברית, ומדי פעם אביא בוודאי גם מר"נים ומיני תרגימא אחרים שינחתו על שולחני. אבל זה לא יהיה במסגרת פינה קבועה. אז הנה שירת הברבור של הפינה הפופולרית.
√ הצל"ש של השבוע מוענק בזאת לעמי קאופמן, על הפוסט המצוין שלו במגזין 972+, When refinement is an endangered feces in a Haifa suburb. את הפוסט הוא פרסם בעקבות הצילום שלהלן, ואני אישית (אי-שיט!) מסכימה איתו.
חרא קדוש!
אגב, בניגוד למתרגמים אחרים גם לא עִבְרַתִּי את שיט ואינני משתמשת בה בתרגומים שלי, אבל זו כמובן דעתי האישית.
√ התואר הנחשק יקירת המדור מוענק בזאת לאלירז נר-גאון, ששלחה לי בשבוע שעבר צל"ג ושעשעה אותי מאוד גם בניסוח שלה. אני מצטטת את המייל שלה כמעט כלשונו. תודה, אלירז.
צל"ג גדול לגלגל"צ ולרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, על התשדיר (המעצבן כשלעצמו) שמנסה לחנך אותנו לפני ואחרי כל מהדורת חדשות להתנתק מהנייד בזמן הנסיעה.
בחלקו השני של התשדיר נאמר:
"…אבל יש מקום אחד שבו אני מתחבר לעצמי [או משהו כזה], ובו אני אומר – הפסקה. כשאני נוהג.."
ואני שואלת: ממתי תיאור זמן הוא מקום? ואיך יכול להיות שאהוד גרף לא עלה על זה?
אוזניי מצטלצלות בכל פעם שאני שומעת את התשדיר; 'לזכותו' ייאמר שהטעות חוזרת על עצמה בגירסה הנשית והגברית כאחד.
אהוד גרף, לתשומת לבך.
√ תודה גם לרוני גלבפיש ששלחה לי את המשפט הזה מתוך בלוג אלמוני –
אני מציירת באיירבראש שזה בעברית מכחול אוויר. הטכניקה הזאת גורמת לציור להיראות הרבה יותר חי, כמעט מימדי!
איזה יופי, ציור מימדי! וחוץ מזה, אולי הגיע הזמן להשתמש במילון המונחים של האקדמיה ללשון העברית? בשביל מה היא קיימת? חיפוש קצר העלה שיש גרסה עברית לאיירבראש, וזה לא מכחול אוויר.
אני לא פטיש אוויר!
√ ולסיכום חגיגי של הפינה שאהבנו כל כך, הנה לכם מקבץ מר"נים משעשעים מתוך תוכניות טלוויזיה (די ישנות, האמת). בעת העתיקה, כשעוד היה לי זמן פנוי, נהגתי לתעד מר"נים דרבננים והיתה לי מחברת מיוחדת שהקדשתי לנושא. כמו שכבר כתבתי בעבר, אין לי שום כוונה להעליב אף אחד, כולם טועים (אפילו אני :-)); אבל כמו החלקה על קליפה של בננה, זה תמיד מצחיק.
מתוך הסרט עטור הפרסים (סתם!) קללת הקמע –
♦ God Speed, brother
♦ הזמן לא עוצר, אחי!
◊ You'll end up as roadkill
◊ בסוף תגמור כמו רוצח בדרכים.
מתוך סיינפלד האלמותית –
↔ I never use the urinals, I’m a stall man
↔ אני לא משתמש במשתנות, אני אדם מאופק.
→ Maybe I’ll take it up with Consumer Services
← אולי באמת אתחיל לעסוק במוצרי צריכה.
לא זוכרת מאיפה זה (משהו בערוץ ההיסטוריה) –
° He was sitting in his room, pining for her
° ישב בחדרו והידק סיכות.
מתוך תוכנית שמתארים בה ציור מפורסם של ברויגל (הקרב בין הקרנבל לתענית) –
» Brandishing a huge spit
» יורק יריקה
אגב, בציור ניתן לראות בבירור את הבחור שמנופף בשיפוד ענק:
בּלוֹגלוֹבּלי 
אוי, בדיוק חשבתי על הפינה הזו לאחרונה – במוסף הארץ היתה איזה כתבונת (חלק מהמדור של ניב הדס על תרבות פופולרית) על היחס לידוענים שפגעו בנשים, ולמרות שבד"כ אני לא במיוחד מחבבת את ניר הדס זה היה די בסדר עד המשפט האחרון ממש, שבו צוטט ידוען שאמר לאשתו שהיא נראית 'כמו חזיר בחום'.
יעני in heat. יעני מיוחמת.
המשפט הזה מכוער מספיק גם ככה, לא צריך להוסיף לו גם מר"ן…
פורסם ע"י פשוט יעל | 7 במרץ 2011, 16:26אוי, זה באמת משפט מכוער. ומר"ן דרבנן אינדיד. הבעיה היא שבתקשורת כבר לא יודעים לזהות היום ביטויים מאונגלזים. הם חושבים שכל דבר אפשר לתרגם מילולית. תודה על הדוגמה.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 7 במרץ 2011, 17:13יכול להיות שלפני אקדחון-הריסוס היה הציור נקודה בלבד (כלומר, מימד אפס), ואז האקדחון הוסיף לו כמה וכמה מימדים (עד שניים פיזית, עד שלושה אשלייתית) וגרם לו להיות מימדי :p
אם כי אני בספק אם זו הייתה כוונת המשורר..
פורסם ע"י ניימן | 7 במרץ 2011, 17:39נראה לי שאתה מייחס למשורר קצת יותר מדי 🙂
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 7 במרץ 2011, 19:11ולי קרה שערכתי ספר-מתח-ילדים, מהסוג הגרוע, שתורגם מאנגלית, ושם היה כתוב:
"הוא סָרט את הדלת במסמרים שלו…"
He scratched the door with his nails
ממ
פורסם ע"י מֶמֶ | 7 במרץ 2011, 18:03אה, אני זוכרת את הדוגמה הנפלאה הזאת. אני כמעט תרגמתי פעם keys בפסנתר למפתחות… אחרי כמה שניות הבנתי שכנראה נרדמתי לרגע בשמירה.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 7 במרץ 2011, 19:12שלום שלום!
במחזה ערבי שתרגמתי מחדש הופיעה התייחסות ל-"מפאתיח" מזייפים של פסנתר. המתרגמת שתרגמה אותו לפני גרסה, כמובן, "מפתחות עקומים".
פורסם ע"י יותם בנשלום | 8 במרץ 2011, 2:28היי יותם, ברוך הבא לבלוג!
לפחות אני תפסתי את המפתח המזייף לפני שהוא יצא לאור 🙂
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 8 במרץ 2011, 8:40בסרט "דוקטור ז'יוואגו" מאיים קומארובסקי על יורי ולארה:
you will get your just desserts!
תורגם לאיום מטיל המורא:
עוד תקבלו את המנה האחרונה שלכם!
פורסם ע"י צפנת | 8 במרץ 2011, 9:48הי צפנת, ברוכה הבאה.
אולי המתרגם התכוון למנה אחת אפיים 🙂
(תיקון קטן: just deserts ב-s אחת)
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 8 במרץ 2011, 10:11לחפש היגיון בתשדירים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים זה כמו לחטט בשיט ולחפש חזיר בחום.
פורסם ע"י איריס | 8 במרץ 2011, 16:37בדיוק!
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 8 במרץ 2011, 18:49אמש הייתי בסדנה. במהלכה, סיפר רוני סומק שבתרגום ראשוני לערבית של "שיר ליל שבת" (/עמיחי), הביטוי "כבסים כבר יבשו בחצר" תורגם כמו היה "כבשים כבר" וגו'
🙂
פורסם ע"י גלי; | 8 במרץ 2011, 18:44מסכנים הכבשים 😉
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 8 במרץ 2011, 18:46כבשים זה כזה meh.
פורסם ע"י איריס | 8 במרץ 2011, 18:48והרי זו באמת תופעה ידועה, שבחור שיושב לבד ומתגעגע לאהובת לבו מן הסתם מתחיל להדק סיכות. ברור כשמש. 🙂
פורסם ע"י דּוֹדָשְלָהּ | 9 במרץ 2011, 0:53במוח, כנראה 😉
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 9 במרץ 2011, 9:15