באנגלית נהוג לומר, Gentlemen don't discuss money. אבל אני לא ג'נטלמן (בקושי ג'נטלווּמֶן), אז אני רוצה להעלות נושא שלא נהוג לדבר עליו. תעריפים. נעשה את זה קצר, כי צריך הרי גם לעבוד.
מחירי הדלק שוב עולים (Note to self: למלא הערב דלק), מחירי הקפה עולים, מחירי הלחם עולים, מחירי החלב ומוצריו עולים, מחירי המים עולים… להמשיך? מחשש לבריאותכם, לא אספר לכם כמה החליטו השנה בביטוח הלאומי שעליי לשלם להם כל חודש.
אז למה התעריפים שלנו לא עולים?
לא הגיע הזמן שכל אחד מאיתנו ידרוש עדכון תעריפים? התרגום הוא מקצוע נדרש (ראו הפוסט של צביה לוין, המקצועות הטובים ביותר לשנת 2011), מספרים לנו על צמיחה במשק, אז למה שנישאר מאחור ונסתפק בתעריפים שנשחקים והולכים? תעריפי האגודה המומלצים עודכנו אמנם באוגוסט האחרון, אבל אולי כדאי לעדכן אותם שוב. כל אחד מאיתנו יכול (וצריך) לפנות אישית ללקוחותיו ולדרוש תוספת. איש לא יבוא אלינו מרצונו החופשי ויאמר לנו, אתם יודעים מה, קחו העלאה, עלינו… חוץ מהוצאת שטיינהרט קציר, שהעלתה לי את התעריף לעמוד – וגם לשאר המתרגמים – עוד לפני שביקשתי.
כולנו עצמאיים, אז בואו ננהג ככאלה ונדרוש את המגיע לנו. אם כל אחד מאיתנו יבוא בדרישה דומה, לא תהיה ללקוחות ברירה אלא ליישר קו. זו כמובן דעתי האישית, אתם מוזמנים להגיב, להתנגד, להסכים, לספר מניסיונכם האישי ולהביע את עמדתכם.
בּלוֹגלוֹבּלי 
אינגה, אני איתך. רוב המתרגמים והעורכים הם רכי לבב וחוששים לבקש יותר. גם אני לא בדיוק נמר חברבורות עז רוח או עז מצח. אבל גם אוליבר ביקש "עוד", וגם אנחנו יכולים וצריכים.
בכל הזדמנות מתאימה, אני מעודדת את עמיתותי לא להסתפק במועט (לפחות בתחום זה!) ולבקש מחיר גבוה יותר מהמחיר המינימלי המומלץ על ידי האגודה.
שיהיה לכולנו בהצלחה.
פורסם ע"י ninatrackschanges | 28 בפברואר 2011, 15:18גם אני כמוך, אבל זה שוק שמטבעו לא מגיעים אליו הכרישים הגדולים (אלה שיודעים לשווק ולמכור את עצמם), וגם זה באופן כללי מעצב את פני השוק ואת המחירים.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 28 בפברואר 2011, 16:23אוקיי, אלה התעריפים המומלצים; מישהו באמת מקבל 1500 ש"ח לגיליון דפוס? בהכללה, כמובן, לא כולל שלושה-ארבעה סוּפר-מתרגמים?
פורסם ע"י פ"פ | 28 בפברואר 2011, 15:43אתה מתייחס רק לתרגום ספרותי, התעריפים המומלצים כלליים ויש הרבה מתרגמים בתחום השיווק, הטכני, המשפטי ועוד שכן דורשים את התעריפים האלה ויותר, וגם מקבלים אותם. תחום הספרות (ועוד יותר מזה הכתוביות) עדיין לא הגיע לסכומים האלה – בספרות מקבלים שני שליש מזה, גם מתרגמים טובים וידועים.
אבל זו לא הפואנטה שלי – גם אם אני מקבלת היום שני שליש מזה, עם כל מה שקורה מסביב והעלייה ביוקר המחייה, נראה לי הגיוני לדרוש. מה נקבל זו כבר שאלה אחרת, וזה תלוי בכל מתרגם, בכישורי המיקוח שלו, בניסיון שלו, בביקוש שלו.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 28 בפברואר 2011, 16:22אני גובה על עריכה מחירי אמצע, נמוך יותר מתעריפי האגודה (שמעולם לא הצלחתי להשיג). ועדיין התגובה הנפוצה ביותר היא שאני יקרה מדי. גם מצד לקוחות פרטיים וגם מצד הוצאות שאני עובדת איתן כבר שנים.
רק שבוע שעבר לא קיבלו הצעת מחיר שהגשתי וההצעה שהתקבלה הייתה (תחזיקו חזק), 1680 ש"ח ל-10 גל"ד ללא רווחים.
בזה אני לא יכולה להתחרות
פורסם ע"י הילה | 28 בפברואר 2011, 15:45להשקפתי, את גם לא צריכה להתחרות במחירי רצפה. תמיד יהיו (בכל תחום) כאלה שעובדים במחירי רצפה. אנשי המקצוע שבינינו צריכים להעלות את התעריפים שלהם לאט לאט (כולנו התחלנו מלמטה) וככה גם התעריף הממוצע יעלה.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 28 בפברואר 2011, 16:27את התעריף שהחלטתי עליו אני לא משנה. פשוט לא שווה להתמודד עם האחרים. ללקוחות אני מסבירה ששני הצדדים צריכים להיות מרוצים. ועדיין… אני מרגישה שבקרוב אצטרך למצוא עבודה חדשה. ממחמאות על טיב העבודה לא הולכים למכולת
עצוב אבל זה המצב
פורסם ע"י הילה | 1 במרץ 2011, 8:26אכן עצוב. אני מניחה שאת לא זקוקה לעצות שלי, אבל שלחי לחמך על פני המים ונסי למצוא לקוחות שמשלמים יותר ומעריכים תוצר טוב.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 1 במרץ 2011, 9:15כמו שאומר המערכון של הגשש, "הצחקת אותי".
יתר על כן, חברות התרגום לוחצות להוריד מחירים, אפילו חברות תרגום מובילות בחו"ל (Lionbridge, TheBigWord ועוד).
משבר גלובלי, הלקוחות מקצצים, בלה בלה בלה… תירוצים על תירוצים.
עם שתי חברות הפסקתי לעבוד בכלל, ועם כמה הורדתי את הכמות בצורה משמעותית לאחר הורדה של כ- 10% בתעריפים. למזלי מצאתי אחרות במקומן שעדיין מוכנות לשלם מחירים הוגנים.
פורסם ע"י יוסי | 28 בפברואר 2011, 15:57אבל זה בדיוק העניין, יוסי, הפסקת לעבוד איתן כי הן הורידו מחירים. גם אני הפסקתי לעבוד עם הוצאות שלא משלמות לי את המחיר שאני מבקשת (והוא לא הכי גבוה בשוק). אני הולכת ומחפשת לקוחות אחרים שכן מוכנים לשלם. עם הוצאה אחת שהורידה מחירים ב-2009 בעקבות המשבר כבר דיברתי והם הסכימו להעלות את התעריף בחזרה… אם כולנו לא ניכנע מצד אחד ונדרוש מצד שני, בסוף המחירים יעלו.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 28 בפברואר 2011, 16:30מסכימה לגמרי ! וחשוב שנזכור שכמה שיותר מאיתנו ידרשו תעריף גבוה יותר כך גדל הסיכוי של כולנו לקבל אותו.
פורסם ע"י עפרה | 28 בפברואר 2011, 17:58נכון, זה בדיוק העניין.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 28 בפברואר 2011, 23:06מובן שאת צודקת.
ורצוי שכל המתרגמים יבואו ללקוחות ויסבירו להם שמחירי כל המוצרים עלו בשנה האחרונה, ולכן עלה גם מחיר המוצר שאנחנו מוכרים, היינו הזמן שלנו.
מצד שני אני רואה בפורומים אנשים שמציעים תרגום טכני ומקצועי במחירים של "תרגום" מאמרים לסטודנטים. אני לא מבין איך אפשר לגבות 30-50 ש"ח לעמוד, לשלם מע"מ ומס הכנסה ולהתפרנס מזה. והמחירים האלו מרגילים את הלקוחות לתעריפי רצפה. אני לא אגבה פחות מ-75 ש"ח לעמוד (לא כולל מע"מ ולא כולל אקסטרות למיניהן: עימודים, שינוי כיוון של טבלאות, מצגות, קבצי מקור בפורמט PDF ושאר מרעין בישין), אבל כבר פנו אלי לקוחות שאמרו לי מפורשות שגם 50 ש"ח לעמוד יקר להם. פרט לכך קצת קשה לגבות את התעריף של האגודה כשחברות התרגום (למשל זו שעליה כתבת בפוסט הכשל הקודם) גובות מהלקוח 70-80 ש"ח לעמוד (ואני יכול רק לשער כמה מהסכום הזה מגיע למתרגמת עצמה.
עד כמה שידוע לי אף אחד לא מטפל בנושאים האלו וחבל…
לפני כמה שבועות כתבתי מה קרה לי כשביקשתי מחברת תרגום להעלות לי את התעריף:
http://cafe.themarker.com/post/1978073/
פורסם ע"י אייל | 28 בפברואר 2011, 19:18כמו שכתבתי איפשהו, הנושא מורכב הרבה יותר ממה שציירתי כאן בקצרה.
אם לא הייתה לי עבודה, כנראה שגם אני הייתי מוכנה לעבוד במחירי רצפה (או מוצאת עבודה אחרת). כיוון שיש לי עבודה ונדמה לי שהמצב כיום בשוק טוב הרבה יותר משהיה כך שיש עבודה, כל אחד מאיתנו צריך להעלות את התעריף המינימלי שלו. תמיד יהיו כאלה שמורידים מחירים, אולי כי הם פחות טובים ופחות מנוסים (i.e פחות מבוקשים), אבל זה לא מפריע לי לדרוש יותר.
בסך הכול ניסיתי לומר שבמצב הכלכלי הנוכחי אנחנו חייבים לעמוד על שלנו. לא ייתכן שההכנסה שלנו תישחק כל הזמן, בזמן ששכירים יוצאים לשביתות ומקבלים תוספת שכר והעסקים הגדולים מדווחים כל העת על רווחי שיא. גם לנו מגיע, ואם לא נדרוש נישאר מאחור.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 28 בפברואר 2011, 23:14כתבתי תגובה דרך הבלוג שלי (https://imatranslator.wordpress.com/2011/02/28/rates/) אבל וורדפרס לא העביר אותה הנה, אז הנה היא:
אינגה, אני מאוד מסכימה איתך. מתרגמים חוששים לגבות מחירי הוגנים ולהעלות מחירים מכל מיני סיבות. בעיות כלכליות גורמות להם לקבל עבודות בתעריף נמוך מתוך מחשבה שעדיף לקבל הרבה עבודה בשכר נמוך יותר מאשר להישאר בלי עבודה (הלו, ראיתם שהתרגום הוא המקצוע השלישי הטוב ביותר, לא תישארו בלי עבודה! יש מספיק לכולם!). יש מן הסתם מי שיש להם דימוי נמוך ולא חושבים שמגיע להם מחיר טוב יותר (בקשו ממתרגם עמית שיבדוק דוגמת תרגום שלכם, אם היא טובה, התחילו לדרוש מחיר הולם, אם היא לא טובה מספיק, מצאו דרכים להשתפר, לכו ללמוד ולהשתלם, ואם היא ממש גרועה, אולי כדאי שתחשבו לעבור למקצוע אחר בו תפעילו כישורים וכשרונות אחרים שלכם עבורם אתם יכולים לגבות תשלום נאות).
לאחרונה פגשתי מתרגם שנקב בסכום הנמוך שהוא גובה עבור עבודתו (ואין לי ספק שהוא יודע מה התעריף של האגודה) וזה אפילו לא גרם לו להרגיש לא בנוח. בשבוע שעבר באתי בדברים עם חברת תרגום והציעו לי 40 ש"ח ל-250 מילים (בלי להתבלבל…). חברות תרגום אחרות ציינו שהמחירים בשוק ירדו לאחרונה (שיטה מעניינת לערעור הביטחון העצמי של המתרגם להורדת התעריף).
הסוד הוא לשנות את צורת החשיבה, לא להישאר במקום. עצמו עיניים, ראו בעיני רוחכם שאתם מקבלים תעריפים מצוינים ואתם עשירים. התמקדו בהרגשה הטובה שהתמונה הזו מעוררת בכם. זה אחד הדברים שאני עושה ומי שיודע איזה שינויים עברתי ולאן הגעתי בשנתיים האחרונות יודע שזה פועל!
פורסם ע"י צביה | 28 בפברואר 2011, 21:43אני מסכימה. צריך לשנות את צורת החשיבה, זה בטוח. לעולם לא יקרה מצב שבו כולם מקבלים תעריף אגודה ויותר – תמיד יהיו "כוכבים" שמקבלים הרבה, תמיד יהיו הרבה טובים שמקבלים קצת פחות אבל שכר הוגן ותמיד יהיו גם חאפרים שעובדים בכלום כסף. אנחנו לא צריכים להסתכל עליהם, אלא רק על עצמנו, ולומר ללקוח: מרוצה? יופי, עכשיו תשלם קצת יותר.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 28 בפברואר 2011, 23:16סולידריות מקצועית היא ראשונה במעלה.
היא תסייע לא רק לקבל תעריפים גבוהים ומוצדקים תמורת עבודה (קשה), אלא גם תעזור למצב את התרגום ואת המתרגמים במקום הראוי להם. אנשים ישכילו להבין שלא כל אחד עם חמש יחידות בגרות באנגלית הוא מתרגם. כמו כן, סולידריות שכזו תסייע למתרגמים צעירים ותעודד אותם לא לעבוד בתעריפי רעב מגוחכים.
פורסם ע"י סטלה פנטופל | 1 במרץ 2011, 11:42Hear hear!
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 1 במרץ 2011, 13:16מסכימה גם. אין לי זמן לתגובה ארוכה עקב דד ליין היסטרי אבל אני חושבת שהמפתח הוא שיתוף פעולה ומידע. ככול שיותר מתרגמים ישתפו את עמיתיהם בתעריפים שהם מקבלים ידעו השאר לאן אפשר לשאוף ומה הולך בשוק. ובעיקרון, ברור שצריך לעדכן את התעריפים. מתי וכמה, זה כבר שאלה מורכבת יותר.
פורסם ע"י מרב | 2 במרץ 2011, 20:00דיכאתם אותי. נורא קשה להעלות מחירים בעיקר עם הוצאות גדולות שטוענות שיש להם תעריפים וזהו. אין, באסה
פורסם ע"י סיגל | 4 במרץ 2011, 22:40היי סיגל,
ברוכה הבאה לבלוג. לא התכוונו לדכא אותך :-(. זה לא נכון שיש להוצאות תעריפים וזהו, הן משלמות לכל מתרגם בהתאם לערך הסגולי שלו בעיניהן (מניסיון). זה כן לוקח זמן להעלות את התעריף, אבל עם כל ספר את יכולה לפתוח במו"מ מחודש על התעריף.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 4 במרץ 2011, 22:46היי חברים,
מי סופר בכלל את הוצאות הספרים? מזמן "פיטרתי" אותם. עדיף לכם לעבוד עם סטודנטים. שם יוצא יותר כסף פר יחידת זמן ואין הקפדה רצינית בקשר לאיכות התרגום. השוק בארץ הוא שוק של לקוחות. הם קובעים לכם מחירים מצחיקים. תעברו לעבוד מול חו"ל. מי שעובד על שפות שאינן אנגלית יש לו סיכוי יותר גדול לקבל עבודה. באנגלית יש מטומטמים שכורתים את הענף עליו כולנו יושבים – בדיוק כפי שהם עושים בארץ. "אם לא תהיו תלויים זה בזה תהיו תלויים זה ליד זה".
פורסם ע"י ראובן אוחיון | 23 ביוני 2013, 13:53גם כשהייתי סטודנטית לא עבדתי בשביל סטודנטים… אז הרשה לי לא להגיב.
פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 25 ביוני 2013, 18:53