אתם קוראים...
על תרגום ועריכה

התרגום הספרותי כמקצוע נחשק (או שלא)

בבלוג המצוין "הרפובליקה הספרותית" פרסמה עדנה אברמסון לפני יומיים פוסט שעוסק בשאלה: תרגום כמקצוע מבטיח ל-2011? באמת?, ובו היא מגיבה על הפרסום של US News, שבחר בתרגום כאחד מ-50 הקריירות המבטיחות לשנת 2011. יש לציין שהכתבה המקורית התייחסה בעיקר לתרגום מסחרי ולמתורגמנות, שם נהוגים תעריפים גבוהים יחסית לענפי תרגום אחרים (כמו תרגום ספרותי או תרגום לכתוביות); ואסור גם לשכוח שבארה"ב התעריפים בדרך כלל גבוהים יותר מהנהוג אצלנו, מכל מיני סיבות שלא אמנה כאן (בכלל, השוק שם אחר לחלוטין. חשבו על כך שבארץ יש המון מתרגמים מאנגלית לעברית ולהפך, זה צמד השפות הכי נפוץ שיש, ואילו בארה"ב זה צמד שפות שהביקוש לו אמנם איננו אדיר אבל נחשב אקזוטי מאוד).

אבל בסך הכול, אני מסכימה עם דבריה של עדנה, ועם ניתוח המצב בכללותו. לשמחתי הרבה, אני דווקא כן מאלה שעסוקים כל הזמן ומשתכרים יפה, אך ורק מתרגום, אבל רק משום שאני עובדת המון – שעות ארוכות, ימים ולילות, שבתות וחגים – ומשום שההספק שלי גבוה מאוד (לא על חשבון האיכות, אני מקווה, ואם אתם זקוקים להוכחות, היכנסו לעמוד כתבו עליי).

כן, המצב בשוק הזה של התרגום הספרותי איננו מזהיר, ובהזדמנות זו – גם כדי לחזק את דבריה של עדנה – אני רוצה לפרסם שוב חלקים מנייר העמדה שכתבתי ביולי 2009, במסגרת תפקידי כיו"ר אגודת המתרגמים (דאז) וכחלק מהמאבק על החוק להגנת הספרות, מאבק שעדיין לא הגיע לסיומו וניטש גם בימים אלה. אז הנה הדברים (את נייר העמדה חילקתי לגורמים הנוגעים בדבר בדיון שנערך בכנסת), כולל מכתב שכתבתי בזמנו לח"כ הורוביץ, מיוזמי החוק, וניתוח קצר של מצב התרגום הספרותי בארץ, בהשוואה לאירופה ולארה"ב. במאמר מוסגר אני רוצה לציין שאת המכתב ואת נייר העמדה כתבתי למעשה בתגובה להצעת החוק המקורית של ח"כ הורוביץ ואחרים, הצעה שדיברה רבות על הסופרים ועל החנויות הקטנות (וגם על הבעלות הצולבת) אבל לא על שאר בעלי המלאכה שעוסקים בתחום… מאז שונתה הצעת החוק וכיום מוזכרים בה גם שאר בעלי התפקידים, מתרגמים, עורכים, מגיהים וכן הלאה. אני לא לוקחת על עצמי את הקרדיט לתיקון ההצעה, אבל אולי המכתב ונייר העמדה שינו משהו (לא שזה יעזור הרבה, כי כרגע נדמה שהצעת החוק לא זוכה לתמיכה בכנסת בלאו הכי).

כרגיל, אשמח לשמוע תגובות. אז אל תתביישו.

לכבוד                                                                                             15 ביולי 2009

ח"כ ניצן הורוביץ                                                                               כ"ג תמוז תשס"ט

הכנסת השמונה-עשרה

הנדון: הערות להצעת חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל, תשס"ט-2009

 שלום רב,

קראתי בעיון את הצעת החוק החשובה שהגשת לכנסת.

הצעת החוק מתייחסת בסעיף 2 גם לאיכות העריכה והתרגום של ספרים שיוצאים לאור בארץ, ובסעיף 1 היא אף מכירה בחשיבותה של הספרות המתורגמת – ולא רק המקורית – לתרבות הישראלית ולעיצוב זהותה. נוסף על כך, בדברי ההסבר מובע אפילו החשש מפני מצב שבו "בעוד שנים ספורות… ההיצע הספרותי יוגבל לרבי מכר ולתרגומים קלוקלים." ההכרה בחשיבותם של התרגום והעריכה מבורכת מאוד, ובהחלט במקומה.

ועם זאת, אבקש להעיר מספר הערות:

  1. כיוון שמדובר בספרות העברית בכללותה – מקור ותרגום גם יחד – מן הראוי להשלים את התמונה ולתת את הדעת בהצעת החוק לא רק להגנה על הסופרים, אלא גם על זכויות המתרגמים והעורכים: שכר עבודה, תמלוגים, תנאי העסקה וזכויות יוצרים – כל אלה אינם מעוגנים בחוק.
  2. יש בארץ מתרגמי ספרות טובים, ואפילו מצוינים. רבים מהם אינם מצליחים להתפרנס כראוי בשל תעריפים נמוכים לגיליון דפוס, הרחוקים מאוד ברוב המקרים מהתעריף המומלץ של אגודת המתרגמים. אחת הדרכים לתקן את המצב כדי שלא נעמוד בפני תרגומים קלוקלים היא להעסיק את הטובים ביותר ולתת להם תגמול הולם.
  3. יותר מזה, אינני מכירה מתרגם ספרות שמקבל תמלוגים בעד עבודתו. יש שיטענו שלא מדובר ביצירה או באמנות, אך כדי להגיע לתרגום משובח באמת אין ספק בלבי שהמתרגם צריך להיות גם יוצר, ולא רק "יוצק". כמו שאמר עמוס עוז: "תרגום הוא קסם ותמיד יישאר כזה" (מתוך Ynet). הגיעה העת לטפל גם בסוגיה החשובה הזו.

אשמח מאוד להמשיך ולדון בנושא, משום חשיבותו הרבה והקשר ההדוק שלו להצעת החוק – כי לצד ההגנה על הספרות והסופרים, אסור לנו לשכוח גם את תרומתם של המתרגמים והעורכים.

בכבוד רב,

אינגה מיכאלי, יו"ר

אגודת המתרגמים בישראל

מספר נתונים חשובים

  • הקורא הישראלי, כך מתברר, מעדיף ספרות מתורגמת (56%) יותר מספרות מקור (46%). הנתונים אמנם מ-2005, אבל על-פי יודעי דבר, לפחות 40% מכלל הכותרים בתחום ספרות הקריאה מתורגמים משפות זרות, בעיקר אנגלית.
  • בית הספרים הלאומי מפרסם בשנים האחרונות נתונים על מצב המו"לות בארץ, ובין השאר בולטת המגמה הבאה: מדי שנה פוחת מספרם של ספרי המקור, כפי שניתן ללמוד להלן.

מתוך כלל הספרים שיצאו לאור בישראל בשלוש השנים האחרונות, ספרי המקור שנכתבו בעברית עמדו על:

–        89% בשנת 2006

–        85% בשנת 2007

–        83% בשנת 2008

(חשוב לציין שמדובר בסך כול הספרים שיוצאים לאור בארץ, כולל ספרות תורנית, ספרי לימוד וכו', ומכאן גם השיעור הנמוך יחסית בהשוואה לנתונים שבתבליט הראשון).

מה קורה באירופה:

כל הנתונים שלהלן לקוחים מתוך מחקר מרתק שפרסמה CEATL (המועצה האירופית המאגדת בתוכה מתרגמי ספרות).

  • שיעור הכותרים המתורגמים משפות זרות גבוה במיוחד במדינות קטנות כמו הולנד, פינלנד, צ'כיה וסלובקיה (גם משום תפוצתן הנמוכה של השפות הרשמיות במדינות הללו). מצבן של מדינות אלה הוא הקרוב ביותר למה שקורה בארץ.
  • במדינות רבות באירופה – בהן צרפת, בלגיה, שבדיה וגרמניה – התעריף הממוצע לתרגום ספר (שכר עבודה ללא תמלוגים) משתווה לרף הגבוה שמציבה אגודת המתרגמים בישראל (ראו נספח ג'), ובמקרים רבים התעריף שנחשב "טוב במיוחד" גבוה בהרבה מהתעריף המומלץ של אגודת המתרגמים.
  • בכמה ממדינות אירופה התשלום לעבודת התרגום הוא מקדמה על חשבון התמלוגים (בדרך כלל עד 2%). במקרים רבים אין לזה משמעות כי הספר נמכר במספרים זניחים, אך אם במקרה תרגם המתרגם רב-מכר, הוא יתוגמל בהתאם.
  • ברבות ממדינות אירופה זכויות התרגום נשארות אצל המתרגם, ויש גם "סוכנויות גבייה" שדואגות לגבות עבורם את הכסף מהתמלוגים.

 

מה קורה בארה"ב:

  • מספר הכותרים המתורגמים שיוצא לאור נמוך בהרבה מהנהוג באירופה ובישראל.
  • מבחינת היחס למתרגם ולעורך וההכרה בערכם, המצב דומה למה שקורה בארץ: התרגום איננו פרופסיה ואינו זוכה להכרה. מתרגמים רבים נאלצים לעבוד במשרות נוספות כדי להתפרנס.
  • מתרגם ספרות משתכר על-פי מילה: 0.07-0.16 דולר למילה (דהיינו, 0.28-0.64 ₪ למילה). בהשוואה, מתרגם ספרות בארץ משתכר 0.075-0.3 ₪ למילה.
  • נושא התמלוגים וזכויות היוצרים (בשיעור של 1-3%) זוכה למענה במקרים רבים, אך רק בעקבות מו"מ בין ההוצאה למתרגם (ולעתים מתוך הבנה עם הסופר שהתמלוגים למתרגם יורדים מתוך חלקו שלו בהכנסות).
  • מתרגמת ידועה מעברית לאנגלית (שחיה ועובדת בארצות-הברית) סיפרה שהוצאות רבות מודעות לכך כי כדי להגיש מוצר משובח דרושים למתרגם חודשים רבים של עבודה, והן אינן לוחצות על הגשה מהירה.

ומה קורה בארץ:

  • מתרגמי הספרות בארץ מקבלים תעריף המחושב על-פי גיליון דפוס (ג"ד), דהיינו 24,000 תווים (או 16 עמודים מתורגמים של 250 מילה). התעריפים הנהוגים בארץ נעים בין 300 ₪ ל-1000 ₪ או מעט יותר לגיליון דפוס. רק מתרגמים ידועים במיוחד (או מתרגמים לשפות נדירות יותר) מקבלים יותר. רוב מתרגמי הספרות בארץ מקבלים כ-600-700 ₪ לג"ד (לשם השוואה לתעריפון אגודת המתרגמים ראו נספח ג').
  • עורכי הספרות מקבלים כמחצית מתעריף המתרגמים, דהיינו בין 150-500 ₪ לג"ד.
  •   הוצאות רבות אינן משלמות על רווחים (מדובר על הפרש משמעותי של 20% לרעת המתרגם).
  • תרגום של ספר בגודל ממוצע נמשך כשלושה חודשים, והעריכה עליו נמשכת כחודש.
  • כדי לסבר את האוזן: אורכו של ספר ממוצע כ-20 ג"ד. נכפיל זאת ב-700 ₪ לג"ד ונקבל תשלום ברוטו של 14,000 ₪ (לשלושה חודשים, להזכירכם).
  • עבור עריכת אותו ספר יקבל העורך כ-6000 ₪ ברוטו לעבודה של חודש.
  • תנאי התשלום הממוצעים נעים סביב שוטף + 30 או 60.
  • זכויות התרגום אינן נשארות אצל המתרגם, והוא איננו מקבל תמלוגים (ב-99% מהמקרים).
  • שמו של המתרגם מתפרסם בדרך-כלל בעמוד הקרדיטים הפנימי, ושמו של העורך מתפרסם רק לעתים רחוקות מאוד (אף על פי שיש לו אחריות שווה לתוצר הסופי – עורך יכול לשפר פלאים תרגום בינוני או טוב – או לתרום את חלקו גם לתרגום מצוין – ועורך גם יכול להרוס תרגום טוב או מצוין).

אז מה בעצם אנחנו רוצים:

  • הסדרה של המקצוע, מתוך הבנה שמדובר בפרופסיה ולא בתחביב (יש תוכנית הסמכה שבנתה אגודת המתרגמים, ושנמצאת היום בתהליכי ליטוש ויישום).
  • תשלום הוגן למתרגמים ולעורכים, המבוסס על התעריפון המומלץ של אגודת המתרגמים, ומדורג בהתאם לניסיון, להשכלה, להמלצות (או משובים).
  • התשלום צריך לשקף את העובדה שהתרגום הספרותי הוא אמנות, ועריכת הספרות היא לכל הפחות אוּמנות. איך עושים את זה?

– משלמים שכר הוגן

– קובעים את זכויותיו של המתרגם על יצירתו (גם אם מדובר ביצירה נגזרת, ב"העתקתה" אל העברית היא כבר הופכת ליצירה בפני עצמה) ומאפשרים גם תשלום תמלוגים – ובלבד שזה לא יפעל לרעתו של המתרגם שיישאר קירח מכאן ומכאן.

– נותנים קרדיט גם לעורכים, (א) כי הם זכאים לו בזכות ולא בחסד; ו(ב) כדי לעודד נטילת אחריות על המוצר הסופי לא פחות מהמתרגם.

  • דרישה מבעלי המקצוע (מתרגמים ועורכים כאחד) לעמוד בכללי אתיקה שכוללים גם מדדי איכות (כמו הקוד האתי של אגודת המתרגמים).
מודעות פרסומת

דיון

5 מחשבות על “התרגום הספרותי כמקצוע נחשק (או שלא)

  1. הנתונים – והניתוח – מאלפים.
    יש ניצנים חיוביים בארץ של ציון הקרדיט לעורך התרגום, אבל הוצאות רבות מתעלמות מקיומו בהיבט הזה, אף על פי שכמו שכתבת – ביכולתו לרומם טקסט ולשנות את פניו לחלוטין.

    פורסם ע"י עדנה | 14 בדצמבר 2010, 21:09
    • תודה, עדנה.
      לגבי הקרדיט לעורכים, זו מדיניות מוצהרת של רוב ההוצאות, למרות שאני לא ממש מבינה למה.

      פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 14 בדצמבר 2010, 21:12
    • שוב בעניין הקרדיט לעורכים, ביקשתי את תגובתה של רחל הלוי, עורכת ותיקה ומוכרת שהיתה ראש החוג לעריכה בבית-ברל וגם שותפה בהוצאת ספרים. ברשותה, אני מביאה כאן חלק מהתגובה ששלחה לי בפרטי (תודה, רחל!).
      מיותר לציין שאני מסכימה עם כל מילה.

      אם רוצים לשנות משהו בפועל, זה צריך להיות סדר הדברים: העורכים צריכים לפנות להוצאה בעת המשא-ומתן על כל עבודה ולתבוע ישירות, בגלוי וכמובן מאליו שירשמו את שמם, בזכות ולא בחסד, בדיוק כמו שכתבת. כדאי שעורכים יתחילו לרשום בפועל את שמם על הטקסט שהם עורכים. בעמוד הזכויות (עמ' 4 בדרך כלל), ואם אין עימוד, אז מתחת לשם המתרגם, באותיות קטנות יותר: עורך התרגום:…. ולדרוש מההוצאה להדפיס אותו בעמוד הזכויות. ההוצאות שמסרבות (בדרך כלל בווריאציה כלשהי על "אצלנו לא נהוג…") צריכות לנמק מדוע. אני מאמינה שאם כל העורכים יעשו זאת, יחול שינוי. בשביל זה לא צריך "ארגון-על", "הסתדרות העורכים".
      "לא נהוג" אינו הסבר. תשובה ללמה לא נהוג, או ללמה לא משנים נוהג שעבר זמנו, אם אם בכלל היה אי פעם רלוונטי או מוצדק – עשויה אולי לספק נימוק, שאפשר לקבל, או לא.

      פורסם ע"י אינגה מיכאלי | 15 בדצמבר 2010, 10:37
  2. ניסיתי לחפש קצת בשיקגו מנואל אם יש התייחסות לעניין אבל לא מצאתי.

    פורסם ע"י דנה | 15 בדצמבר 2010, 16:50

מעקב קישורים/Pingbacks

  1. פינגבק: הלקט השבועי 1 « בּלוֹגלוֹבּלי - 4 במרץ 2012

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

15% הנחה קבועה לקוראי הבלוג על כל המדריכים והמפות של "העולם"

לחצו על התמונה כדי להיכנס לאתר ולזכות בהנחה

%d בלוגרים אהבו את זה: