בּלוֹגלוֹבּלי
רמונט בוורמונט
שוברת שתיקה (And it's about time)
התגעגעתם אליי? הנני כאן. כן, אני יודעת, נעלמתי לתקופה ארוכה. פה ושם הגחתי בפייסבוק, אבל פשוט לא היה לי זמן לכתוב. אני גם עובדת בגרין מאונטן 20 שעות בשבוע, גם מנסה לעשות את העבודה שלי כמיטב יכולתי (ולא תמיד זה הולך), גם מנסה להתעמל וגם משתדלת ליהנות. החיים קשים. לא שכחתי אתכם, חלילה. אני עוקבת … Continue reading
הרמונט בוורמונט חוזר
עכשיו זה רשמי. הרמונט בוורמונט חוזר. קיבלתי הצעה חד-פעמית, שרק מעטים מקבלים, לחזור לגרין מאונטן לשלושה חודשים, לעבוד שם כסייעת (יש שתיים, אני אמורה להיות השלישית ולעשות עבודות מזכירות והסעות שלושה בקרים בשבוע), ולהשתתף בתוכנית חינם, כולל הכול. זו הזדמנות נפלאה עבורי, שתאפשר לי גם לעבוד, גם ליהנות מהתוכנית המצוינת וגם לעשות קצת סדר בבלגן, להשקיע … Continue reading
קבלת החלטות
בניגוד לשנים עברו, השנה דווקא לא מניתי לעצמי החלטות לשנה החדשה, בקובץ אקסל חסר-נשמה, או לחילופין – האפשרות המועדפת עליי פי כמה – במחברת נאה וצחה שתיזנח תוך יומיים לטובת מחברת אחרת (כי כידוע, יש לי פֶטיש לצורכי כתיבה). אבל אז התעורר אצלי החשק, בעקבות הפוסט הזה של חברתי ועמיתתי יעל סלע-שפירו, שמעניקה לי השראה בצעדיי הראשונים בבלוגוספירה.
הצעה שאסור לסרב לה
לכל מי שמתעניינת בתוכנית שמציעים בגרין מאונטן ורוצה לעשות רמונט בוורמונט, הרגע קיבלתי במייל הצעה שאסור לסרב לה: הזמינו חדר עד 31 בדצמבר 2010 ותקבלו 25% הנחה על השתתפות בתוכנית בכל תאריך שתבחרו ב-2011. לשם השוואה, עבור חדר ליחיד תשלמו לשהות של חודש 2000 דולר פחות מהמחיר המלא, ואם תבחרו בחדר לזוג תחסכו הרבה יותר. אני … Continue reading
פוסט על החיים פוסט גרין מאונטן
עברו שבועיים מאז שחזרתי מוורמונט, ומלאכה רבה עוד לפניי. אני אמנם מתעמלת, אבל רוצה יותר; אני אוכלת בריא, אבל צריכה להמשיך ולעבוד על עצמי כל יום וכל שעה, אם אני רוצה להשיל קילוגרמים נוספים. אז החלטתי לשתף אתכם בכמה מהטיפים שקיבלתי שם, בהרים הירוקים של ורמונט, גם כדי לחזור ולעיין קצת בחומר הרב שהבאתי איתי, … Continue reading
הנה חלפו ארבעה שבועות
את החוויה שלי בגרין מאונטן אפשר לתמצת בעזרת השיר הידוע הזה של פורשיה נלסון, Autobiography in Five Chapters. תוכלו לקרוא אותו כאן, או לצפות בגרסה המעובדת שמצאתי ביוטיוב: גם השיר הזה מזכיר לי את רוברט פרוסט – The Road Not taken. כמה תרגומים מצוינים של השיר לעברית תוכלו למצוא כאן, מתוך אתגר התרגום של פורום … Continue reading
רגעים של נחת
אני עדיין לא רוקי, וגם לא קיפצתי באלגנטיות שתיים-שלוש מדרגות בכל פעם בכניסה למוזיאון האמנות בפילדלפיה, אבל רשמתי לעצמי כמה הישגים בשלושת השבועות האחרונים בכלל ובשבוע האחרון בפרט. כן, כן, אני, אינגה מיכאלי, בטטת הכורסה, טיפסתי חמש פעמים הלוך ושוב על גבעה תלולה, כחלק משיעור אינטרוולים ביום שני (שבוע קודם לכן הצלחתי רק שלוש פעמים; … Continue reading
מזון לגוף ולנפש
השעון הביולוגי שלי מכוונן זה שבועיים לשש בבוקר! (ככה זה כשהולכים לישון בשעה סבירה, אם כי לפחות שעתיים או שלוש אחרי רוב הבנות האמריקניות שרגילות לישון בשמונה, OMG!) אבל אני מרשה לעצמי לישון עוד שעה. אז בבוקר יום שישי התעוררתי כהרגלי בשבע, וגיליתי מחוץ לחלון חדרי מרבד דקיק של שלג רך. אח, איזה אושר! להלן … Continue reading
